
מינויים דרמטיים בלבנון בשבוע החולף. לתפקיד נשיא לבנון נבחר ביום חמישי שעבר הגנרל ג'וזף עאון, מפקד צבא לבנון, שסעודיה וארצות הברית הביעו את תמיכתם בו.
כמו כן לתפקיד ראש ממשלת לבנון מונה השופט נוואף סלאם, מי שכיהן עד השבוע כנשיא בית הדין הבין־לאומי לצדק בהאג ומוכר ביחסו העוין למדינת ישראל.
נשיא לבנון הנבחר ג'וזף עאון נבחר לנשיאות לאחר יותר משנתיים שבהן נותרה לבנון בלי נשיא. זאת מאז פרישתו של הנשיא הקודם מישל עאון, באוקטובר 2022, צעד שהוביל לשיתוק המערכת הפוליטית בלבנון. ביום חמישי שעבר, לאחר ניסיונות חוזרים ונשנים, נבחר לבסוף לכס הנשיאות הגנרל עאון. מתוך 128 חברי פרלמנט נזקפו לזכותו 99 קולות בסיבוב ההצבעה השני. יצוין כי הנשיא החדש יכהן בה בעת הן כנשיא והן כרמטכ"ל. זאת לאחר הסדרת הסעיף בחוקה הלבנונית. עם היבחרו הכריז עאון לקול תשואות הקהל כי "היום מתחיל עידן חדש בתולדות לבנון".
לאחר היבחרו לנשיא הבהיר עאון כי הוא חותר גם להקמת ממשלה חדשה בלבנון בהקדם האפשרי, בשל העובדה שעד כה כיהנה במדינה ממשלת מעבר בראשותו של נג'יב מיקאתי. וכך, לאחר בחירות סוערות, השבוע (שני) זכה כאמור השופט נוואף סלאם לאמונם של רוב חברי הפרלמנט, ונבחר לראשות הממשלה. בין המתנגדים לבחירתו היו נציגי חיזבאללה שהביאו בחשבון את התנגדותו של סלאם לארגון הטרור השיעי. ראש הממשלה הנבחר, בן 71, לא שכח לציין בנאומו כי "האתגר החשוב ביותר הוא להתמודד עם תוצאות התוקפנות הישראלית. השיקום אינו רק הבטחה אלא התחייבות. יש ליישם את החלטה 1701 ועל האויב לסגת מאדמתנו", קרא. לאחר היבחרו של סלאם לראשות הממשלה הוטלה עליו מלאכת הרכבת הממשלה שעשויה לקחת זמן ממושך וכן שיקום לבנון בימים שלאחר המלחמה.
בין וושינגטון לחיזבאללה
ד''ר יוסי מנשרוף, חוקר איראן, חיזבאללה ומיליציות שיעיות במכון משגב לביטחון לאומי ולאסטרטגיה ציונית, מתאר את מורכבות בחירתו של הנשיא הנבחר: "ג'וזף עאון בן ה־61, יליד ביירות, הוא אישיות מוכרת וידועה בציבוריות הלבנונית. הוא נוצרי־מארוני, כמתחייב מהסכם טאיף משנת 1989, שקבע שהנשיא יגיע מקרב העדה הנוצרית־מארונית בלבנון. הוא משרת בצבא לבנון יותר מארבעה עשורים ומכהן כמפקד הצבא מאז 2017".
איזה רמטכ"ל הוא היה?
"תחת פיקודו של עאון, צבא לבנון היה עוגן המרכזי של האסטרטגיה האמריקנית בלבנון, ששאפה לחזק את המדינה הלבנונית מול חיזבאללה", הוא מתאר את האמון הרב שזכה לו במערב. "ב־2017 ממשל טראמפ העביר לצבא לבנון סיוע בשווי 100 מיליון דולר שכלל האמרים, משוריינים, תחמושת, ציוד קשר ועוד. בהמשך הכריזה וושינגטון שתספק לראשונה גם מסוקי תקיפה, וכן כטב"מים וציוד לראיית לילה. עוד אישר הפנטגון להעביר סיוע צבאי נוסף בשווי 90 מיליון דולר. צבא לבנון ניהל בפיקודו של עאון קרבות מוצלחים נגד חוגי דאעש במזרח לבנון בקיץ 2017, שבהם הדף מאות מחבלי דאעש וג'בהת אל־נוסרה שהשתלטו על שטחים בגבול לבנון-סוריה".
"הוא אומנם חיזק את המדינה הלבנונית, אבל עם זאת תחת עאון התקיימו לפחות שני תחומים שבהם זוהה שיתוף פעולה עם חיזבאללה", הוא מבקש לציין. "ראשית, כפי שצה"ל חשף בספטמבר 2018, חיזבאללה וצבא לבנון פעלו באותה התקופה במשותף בדרום לבנון, כאשר לעיתים פעילי חיזבאללה לבשו מדי צבא. שיתוף הפעולה כלל פטרולים ברכבי סיור משותפים. יותר מכך, צבא לבנון לעולם לא היה נכנס לכפר בדרום לבנון בלי אישור מחיזבאללה. בכך היה שותף בהפרה של החלטת מועצת הביטחון 1701, שאוסרת על חיזבאללה להחזיק כוחות מדרום לנהר הלטיני, ומייעדת בלעדיות לצבא לבנון בהחזקת כוח צבאי בדרום לבנון", הוא מבהיר.
"היבט אחר של שיתוף הפעולה המבצעי בין צבא לבנון לחיזבאללה נחשף על ידי חיזבאללה עצמו, כשהודה שפעיליו ביצעו מבצעים משותפים עם הצבא במהלך הפעילות לטיהור גבול לבנון-סוריה מקיני דאעש וחוגי ג'בהת אל־נוסרה באותם קרבות באוגוסט 2017, אף שצבא לבנון הכחיש זאת בשעתו. ראיה נוספת לשיתוף הפעולה הזה היא שנסראללה בעצמו תיאר באחד מנאומיו במהלך הקרבות הללו את הצבא כ'שותף' וכ'עמוד תווך במשוואת הזהב - הצבא, העם וההתנגדות'. פעילי חיזבאללה הניפו כרזות שבהן הוקירו את חיילי הצבא שנהרגו במבצע המשותף. שותפות זו הייתה ככל הנראה הרקע להצהרת שר הביטחון דאז, אביגדור ליברמן, באוקטובר 2017, שאמר שצבא לבנון הפך לחלק אינטגרלי מחיזבאללה".
ד"ר מנשרוף מתאר את עומק הקשר בין צבא לבנון והעומד בראשו ובין חיזבאללה, אך בד בבד את הקשר ההדוק שלו עם ממשל ארצות הברית. "עאון נוהג לבקר אחת לתקופה בוושינגטון במסגרת ניסיונותיו לקבל סיוע אמריקני שיחזק את צבאו. גם ביוני 2024 הוא התארח בוושינגטון ונפגש עם בכירים בממשל ובפנטגון, כחלק מהיוזמה האמריקנית לקדם הסדר ביטחוני שיאפשר את הפסקת המלחמה בצפון. בוושינגטון היו חילוקי דעות סביב המשך התמיכה בצבא לבנון. עם זאת, ממשל ביידן דחה את הקולות הללו, מתוך השקפה רבת שנים שרווחת בוושינגטון, ומשותפת לממשלים רפובליקניים ודמוקרטיים כאחד, הרואה בחיזוק צבא לבנון רכיב חשוב באסטרטגיית החלשת חיזבאללה".
כיצד בחירתו לנשיא תשפיע על מעמדו של ארגון חיזבאללה בלבנון ועל שהותו והתבססותו בדרום לבנון?
"בחירתו של עאון לנשיאות משקפת את חולשתו ההיסטורית של חיזבאללה, לאחר המכה חסרת התקדים שספג מישראל במלחמה. עאון היה המועמד המועדף על ארצות הברית, סעודיה והמערב בדגש על צרפת לתפקיד הנשיא, והם פעלו נמרצות כדי שייבחר. כחלק ממסע הלחצים של המדינות הללו לבחירת עאון, מקור המקורב לחצר המלוכה הסעודית הודה בפני רויטרס מיד לאחר שנבחר לנשיא ששליחים צרפתים, סעודים ואמריקנים הבהירו ליושב ראש הפרלמנט נביה ברי, בעל ברית קרוב של חיזבאללה, שסיוע כספי בין־לאומי ללבנון תלוי בבחירתו של עאון", הוא מגלה. "לאורך המרוץ לנשיאות חיזבאללה הריץ את המועמד שלו, סולימאן פרנג'יה, מנהיג זרם הנפילים בלבנון, אבל בהמשך הכריז על הסרת מועמדותו כדי 'לא להוות מכשול בבחירת הנשיא, לאחר שהונחו התנאים', והביע תמיכה במועמדותו של ג'וזף עאון לתפקיד. עאון היה למעשה מועמד פשרה שהוסכם על המחנה של חיזבאללה ועל המחנה המתנגד לחיזבאללה, לאחר שחיזבאללה הפנים את היחלשותו ובחר לסכל את מועמדותו של יריבו העיקרי והמר סמיר ג'עג'ע, שקורא במשך שנים לפרק את חיזבאללה מנשקו".
בנוגע להשפעת בחירתו של עאון על מעמדו של חיזבאללה בלבנון, ד"ר מנשרוף מסביר כי "בנאום שנשא הנשיא הנבחר בפרלמנט עם כניסתו לתפקיד, הצהיר שיפעל 'כדי לממש את זכותה הבלעדית של המדינה לשאת נשק'. ההצהרה הזאת בלטה מכיוון שמשתמע ממנה שהוא יפעל לממש את חזונם של מתנגדי חיזבאללה, ויפרק את ארגון הטרור מנשקו. אבל ספק רב אם הוא אכן יעז לקדם את פירוק חיזבאללה מנשקו ובכך להיכנס למלחמה עם חיזבאללה ופטרונו האיראני".
מיד לאחר היבחרו, מספר ד"ר מנשרוף, שיגרה אליו התקשורת האיראנית אזהרה ישירה שבה נכתב כי "אם הנשיא עאון יחרוג מסדר היום הרציונלי והלאומי של נאום ההשבעה שלו, יציבותה של לבנון תתערער. לפיכך עליו להיות בעל גמישות יוצאת דופן, לפעול בזהירות ולא להיכנע לתכתיבים מערביים שלוקחים בחשבון רק את האינטרסים ההגמוניים של ישראל", הזהירו האיראנים.
"נוסף על כך, חשוב לזכור שעאון בתפקידו כנשיא הוא חסר סמכויות חוקתיות ועוצמה כדי לקדם מהלך מטלטל כמו פירוק חיזבאללה מנשקו. הוא ירצה לקדם את שיקום לבנון מההריסות ומהנזק הכלכלי הכבד שספגה בעקבות המלחמה עם ישראל, ולכן סביר שישאף לרצות את ארצות הברית, ומכאן שצפוי שצבא לבנון ימלא את חלקו בהפסקת האש ויתפרס במקומות בדרום לבנון שיפונו על ידי ישראל. אבל יחד עם זאת נראה שלא יפעל לפינוי חיזבאללה ממרחב דרום הליטני, ובהתאם לכך לא יפעל במידה שתשביע את רצונה של ישראל", הוא מתריע.
"עם זאת, המפלגות השיעיות, חיזבאללה ואמל, תמכו בסופו של דבר במועמדות עאון לנשיאות, כפי הנראה לאחר ערבויות שהוא העניק להן, שלפי שעה לא ברור מה הן. לכן נראה שצהלות השמחה במחנה הנוצרי המתנגד לחיזבאללה, וכן בקרב המיעוט בחברה השיעית שמתנגד לחיזבאללה, שלפיהן בחירת עאון מסמלת את 'תום עידן חיזבאללה בלבנון', הן מוקדמות", מדגיש ד"ר מנשרוף.
"נראה שמוטב היה אילו ממשל טראמפ הנכנס היה מתנה סיוע ביטחוני ופיננסי ללבנון בתפקוד של צבא לבנון בשטח, אך עושה רושם שארצות הברית מסתמכת יתר על המידה על צבא לבנון כעוגן מרכזי באסטרטגיה שלה בלבנון, ונלהבת מדי לסייע לו, ולכן לא תקדם התניה כזאת. לפיכך בשורה התחתונה נראה לפי שעה שתחת עאון כנשיא, וחרף היחלשות חיזבאללה, ארגון הטרור לא ימהר להתפנות מדרום לבנון, אזור שהוא תופס כמרחב קריטי לפעילות, וצה"ל יצטרך להמשיך לקיים תקיפות במרחב כל אימת שיזהה בו פעילות של חיזבאללה".
ד"ר מנשרוף מבקש לציין דווקא את מינוי ראש הממשלה החדש נוואף סלאם כסימן אפשרי לבאות: "בינתיים מאז היבחרו של הנשיא הוא כבר הספיק לעשות צעד מהותי נגד חיזבאללה, בכך שהטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על נוואף סלאם, השופט מבית הדין הפלילי בהאג שמנהל את התיק של דרום אפריקה נגד ישראל, וגרר ביקורת וביטויי אכזבה מצד חיזבאללה. הבחירות לפרלמנט הלבנוני, שצפויות להתקיים במאי 2026, ישקפו ביתר בהירות את הסטטוס של חיזבאללה בזירה הפוליטית בלבנון ויאפשרו לבחון באופן מעמיק אם מגמת היחלשותו מתמשכת או שלמרות הכול הוא מצליח להתאושש".
כיצד בחירתו תשפיע על הפסקת האש שעומדת להסתיים בקרוב, והאם ישראל יכולה לסמוך על הנשיא הנבחר מכאן ולהבא?
"נראה שבחירתו של עאון משחקת לידי המדיניות האמריקנית, שמתכוונת לזרז את פריסת צבא לבנון בדרום לבנון, במקומות שישראל נסוגה מהם, ולסיים את הפריסה בזמן. כפי שדווח בתקשורת הלבנונית, בביקורו האחרון בביירות, לפני כמה ימים, הבטיח השליח האמריקני עמוס הוכשטיין שישראל תשלים את הנסיגה עד 26 בינואר. עם זאת לפי שעה הפריסה של צבא לבנון בדרום לבנון מתקדמת בקצב איטי. נראה שישראל לא תוכל לסמוך על עאון, שבהיותו מפקד צבא לבנון היה מופקד על יישום הפסקת האש. כפי שהוכח במקרים רבים, מאז הפסקת האש נאלצה ישראל לפעול בעצמה נגד חיזבאללה, הן בדרום לבנון והן בגבול סוריה-לבנון, נגד תשתיות חיזבאללה ונגד ניסיונותיו להכשיר את צירי הברחות אמצעי הלחימה, באזורים שבהם צבא לבנון לא טיפל חרף מידע שישראל העבירה למנגנון הפיקוח. נראה לפיכך שישראל תצטרך להסתמך בעיקר על עצמה כדי לא לאפשר לחיזבאללה להתעצם מחדש, וכן כדי להענישו על הפרות הפסקת האש מצידו".
עוד מציין ד"ר מנשרוף כי ניתן לראות שקיימת בישראל אכזבה מסוימת מתפקוד צבא לבנון סביב הסכם הפסקת האש. "בישראל הדגישו שכל עוד צבא לבנון לא ימלא את התחייבויותיו, צה"ל לא ייסוג מהעמדות בשטח, והבהירו שיעמדו על יישום ההסכם, שכולל את דחיקת חיזבאללה אל מעבר לליטני, מה שעד כה לא קרה. לכן יש להטיל ספק לפי שעה אם ישראל תסכים לסגת לחלוטין מלבנון, במיוחד שניכרים חילוקי דעות סביב הפרשנות להסכם הפסקת האש. חיזבאללה מתעקש לחזור לדרום לבנון בלי נשק, אך ישראל מתנגדת לכך. נוסף על כך, ההסכם קובע שאין לשקם תשתיות, אך בישראל הסבירו שבית ששימש לטרור ונהרס נחשב תשתית טרור, ולכן לא יאפשרו חזרה לבתים האלה".
פלשתין לא מעניינת
ד"ר אדי כהן, מזרחן ומומחה לזירה הלבנונית ולמזרח התיכון, מביע את תמיהתו מבחירתו של ראש הממשלה החדש בלבנון השופט נוואף סלאם, שכיהן עד השבוע כנשיא בית הדין הבין־לאומי לצדק שבהאג ופעל רבות נגד מדינת ישראל וראשיה: "הבחירה הנוכחית בשופט סלאם לראשות הממשלה בלבנון היא בעייתית ביותר מבחינת ישראל. לא צריך להיות מומחה גדול כדי להתרשם מהפעילות העוינת שלו בהאג נגד ישראל. הוא אנטישמי, אנטי־ישראלי ונראה שדווקא משום שתקף את ישראל - יוקרתו עלתה בלבנון. הלבנונים רואים בו איש חזק, אנטי־ישראלי שלא מהסס לצאת נגדה. האיש הזה הוא לא אוהב ישראל בלשון המעטה, והבחירה בו תמוהה ביותר".
למי יש יותר כוח וסמכויות בלבנון, לנשיא או לראש הממשלה?
"בעבר הנשיא החזיק בעיקר הכוח, אבל נעשו בלבנון כמה רפורמות, אז כיום קיים איזון מסוים בין השניים, אף שבסוף מי שממנה את ראש הממשלה הוא הנשיא ועיקר הכוח בידיים שלו. בעבר ראש הממשלה היה רק בגדר חותמת גומי, אבל אחרי מלחמת האזרחים ניתנו לו סמכויות רבות יותר".
איך לדעתך ישראל צריכה לנהוג נוכח המינויים החדשים האלה בלבנון?
"מדינת ישראל לא צריכה להתערב במינויים הפנימיים בלבנון. גם לא לשלוח ברכות למינוי כזה או אחר בלבנון, כפי שעשה שר החוץ סער. אני לא חושב שיש מקום לכך. אם צריך, מדינת ישראל יכולה להעביר מסרים בדרכים משלה. ללבנונים יש את הצרות שלהם, ויש נושא שחשוב גם להם והוא ההתחמשות של חיזבאללה. לא במקרה הנשיא הנבחר עאון, בדבריו בטקס ההשבעה, ציין פעמיים שהנשק בלבנון מעתה ואילך יהיה אך ורק בידי המדינה. הוא חזר והדגיש את זה".
הוא אמר את הדברים האלה, אבל בסוף כרמטכ"ל לבנון הוא שיתף פעולה עם חיזבאללה.
"זה נכון, וברור שלא תיפתח מחר בבוקר מלחמה בין חיזבאללה לצבא לבנון בסוגיה הזאת. זה תהליך ולא משהו שיקרה מהיום למחר, אבל נראה שההחלטה העקרונית לפרק את חיזבאללה מנשקו כבר התקבלה".
ואיך זה ישפיע על הפסקת האש שעומדת להסתיים בקרוב?
"עד עכשיו אנחנו חיסלנו כמה וכמה מחבלים במרחב וחיזבאללה לא הגיב. אם אחרי הפסקת האש חיזבאללה יתחיל להגיב נגד ישראל, אף אחד בלבנון לא יוכל לדרוש ממנו להחזיר את הנשק, כי הוא יגיד: אני נלחם ומגן על לבנון, ואתם לוקחים לי את הנשק בזמן לחימה? אתם עם הציונים? לכן האינטרס של חיזבאללה הוא שהלחימה עם ישראל תימשך. אם המלחמה תסתיים ונגיע להסדרה מול לבנון, חיזבאללה ייתפס כמי נכשל".
ולכן לשיטתך ישראל צריכה לחתור להגיע להסדרה קבועה?
"בדיוק. לא לתת לחיזבאללה תירוץ להחזיק בנשק".
ואז אתה מאמין שהנשיא הנבחר אכן יפעל לפרק את חיזבאללה מנשקו?
"נשיא לבנון הנבחר הצהיר קבל עם ועדה על כוונתו בנאום ההשבעה. הוא אמר בקולו שיפעל לממש את זכותה הבלעדית של המדינה לשאת נשק, וכולם מחאו לו כפיים - כולם, מלבד חברי הפרלמנט נציגי חיזבאללה. לכן אני מאמין שכך יהיה. אבל זה לא יקרה מחר בבוקר. דברים כאלה לוקחים זמן. קודם כול צריך לשקם את לבנון, צריך שחיזבאללה יעשה את מה שהוא מחויב לעשות, ישלם על הנזקים שעשה וייקח חלק בשיקום המדינה. סוגיית הנשק של חיזבאללה תטופל, אבל היא לא תהיה בעדיפות הראשונה".
עד כמה צבא לבנון, בפיקודו של הנשיא הנבחר, ימלא את התחייבויותיו בהסכמים וידאג שחיזבאללה לא ירד מדרום לליטני ולא יתבסס מחדש ביישובי דרום לבנון?
"אני לא מאמין שהמדיניות מלמעלה בלבנון תהיה נגד ישראל. הלבנונים חוששים ממלחמה ורק רוצים שקט. לכן אני מעריך שהם יעשו את העבודה. הם לא רוצים עכשיו בלגן. הם רוצים להשתקם. יותר מכך, את הלבנונים לא מעניינת הסוגיה הפלשתינית. הם מדברים על ניטרליות, ומייחלים שלבנון תהיה ניטרלית כמו שווייץ. הם מעוניינים להפוך את לבנון לשווייץ של המזרח התיכון. ניטרליות זאת מילת קוד של הלבנונים שבעצם אומרת שהסוגיה הפלשתינית לא מעניינת אותם".
אז אתה אופטימי?
"בפעם הראשונה אני שומע נשיא בלבנון שעומד ומכריז: אני רוצה לפרק את חיזבאללה מנשקו. לא היה דבר כזה מעולם. נשיא נבחר עומד מול כולם ומעז לומר מפורשות שנשק יהיה רק בידי המדינה. ובאותו זמן רואים בפרלמנט את אנשי חיזבאללה בפנים חתומות ונדהמות מהדברים האלה".
אבל איראן לא תוותר כל כך מהר על אחיזתה בלבנון.
"איראן איבדה הכול. היא איבדה את סוריה, היא איבדה את נסראללה. זה נכון שלאיראן עוד יש השפעה באזור, אבל ממש לא כמו שהייתה במשך העשורים האחרונים. הדיבורים בלבנון הם על קץ ההגמוניה האיראנית. לחיסול של נסראללה יש השלכות דרמטיות בלבנון".
מדינת ישראל אומנם פגעה בחיזבאללה אנושות, אבל לא הכריעה אותו.
"זה נכון. אבל אנחנו לא צריכים להכריע, שהלבנונים ישלימו את העבודה. אי אפשר להכריע את חיזבאללה. מדובר במיליון בני אדם, עשרות אלפי משפחות, לא נכריע אותם. אבל חיזבאללה בלי נשק זה לא חיזבאללה שהכרנו. אז הם יעשו הפגנה וישרפו את דגל ישראל. השנאה תימשך, אבל הוא כבר לא מאיים כפי שהיה. חיזבאללה עם נשק זה סיפור אחר", הוא מחדד.
"באופן כללי אפשר לומר שללבנונים אין רצון למלחמות. תמיד היו אחרים שנלחמו על אדמת לבנון בגלל כל מיני אינטרסים, למשל הסורים או האיראנים שהם בעלי אינטרס להילחם בישראל. ללבנונים אין שום עניין להילחם בישראל. לא אכפת להם מאיתנו. יש להם את הצרות שלהם והעניינים הפנימיים שלהם. יש אפילו קולות שהביעו רצון לעשות שלום עם ישראל. אחרי מותו של נסראללה הכול השתנה", הוא מדגיש את נקודת המפנה ההיסטורית. "נסראללה היה הסכר, המחסום וזה שליבה את האש. וכשהחתול מת העכברים התחילו לצאת, ונראה שהשינויים במציאות אט אט מתרחשים".