הרב מיכאל ימר ראש ישיבת שעלבים התייחס בשיחה שמסר לעסקת החטופים ולרגשות המעורבים ביחס אליה.

"בכי ושירה יחדיו. מצד אחד שירה ותודה לבורא עולם שהחטופות חזרו והחטופים האחרים בע"ה יחזרו, שמחה גדולה מאוד, מצווה גדולה של פדיון שבויים. מהצד שני - בכי וצער ובעיקר דאגה על התחזקות החמאס והחזרה לצפון הרצועה, ההרגשה שהם לא מנוצחים אלא מנצחים, דבר אשר יכול להביא את האסון הבא והחטיפות, לצד הצער הגדול שלא כל החטופים חוזרים", אמר הרב ימר.

לדבריו, "מצד אחד כאב עצום בבית מדרשנו - שלום, אליהו ויקיר הי"ד, אחרים ועוד אחרים, ומצד שני - ניסים ונפלאות, השמדת כלי הנשק של החמאס וחיזבאללה, ראשי החמאס והחיזבאללה הושמדו, מבצע הביפרים והשמדת צבא סוריה, בכל אלו הקב"ה הולך במחנה. אסור שבגלל הכאב לא נראה את הדברים שנעשו ואסור שבגלל הדברים שנעשו לא נראה את הכאב".

הרב התייחס לקושי הציבורי לקבל תהליכים ארוכי טווח. "צריך לדעת איך לקחת את שני הרגשות ולתת לכל אחד את המקום שלו. חלק גדול מהעם לא רגיל לתהליכים ארוכים - רוצה תוצאות מידיות, רוצה להביא את כולם מבלי לחשוב על העתיד, כמו ילד קטן שכשהוא לא מקבל סוכריה הוא בוכה.

יש לנו התנועה הדתית לאומית תפקיד אדיר באמונה, בעוז ובעוצמה שמביאים לעם. בתחילת המלחמה דובר על 120 אחוזי גיוס והיום 60 אחוזים כי קשה לאנשים עם תהליכים ארוכים. גם שמדובר על תהליך ארוך - הקב"ה עומד בראש המחנה, את זה אנחנו צריכים להעביר לכולם. לתת לעם אופטימיות, עוז, אמונה וחוזק".

הרב ימר ציין לבסוף כי הישיבה תפסיק להגיד 'אבינו מלכנו' לאור הפסקת האש אך תמשיך להגיד תהילים לשחרור החטופים ולהמשכת המלחמה.