'אות החוסן לילדים ונוער' הוא מיזם מיוחד המבקש לספר את סיפוריהם של ילדים ובני נוער שגילו חוסן ותושייה במהלך ימי המלחמה.
מאחורי המיזם עומדים 'מרכז משאבים', הקרן לנפגעי טרור של הסוכנות היהודית וקרן היסוד. בראיון לערוץ 7 מספר יפתח בנבנישתי, מנכ"ל מרכז משאבים על המיזם ומשיב לכמה שאלות שהמיזם מעלה.
"כאחראים על כחצי מיליון תושבי קו העימות הצפוני וכמי שמסייעים בארץ ובעולם באירועי משבר, אנחנו ב'משאבים' רוצים להעביר מסר שלצד מי שזקוק לסיוע בעקבות השבעה באוקטובר ואירועים שבאו אחריו וצריך לקבל את הסיוע, אנחנו רוצים גם להזכיר, בדגש על ילדים ונוער, שיש לנו כוחות ויכולות להתמודד בצורה יוצאת דופן עם המציאות. בעזרת תושייה, עזרה לזולת, התמודדות במרחב החברתי והמשפחתי אנחנו יכולים לסייע לעצמנו וסביבתנו באופן משמעותי. רוב מוחלט של האוכלוסייה זקוק לשמוע את זה", אומר בנבנישתי.
"אנחנו עסוקים הרבה מאוד בטראומה ומשמעויותיה אבל אנחנו צריכים להתרכז ביכולת שלנו להתמודד. כעם עברנו אירועים קשים והתמודדנו, ולרוב האנשים יש את היכולות הללו, ודרך תושיה ויוזמה ומעשים כאלה ואחרים אנחנו יכולים להגביר את התחושה שניתן להתמודד וכך אנחנו גם מסייעים לתקווה ולהתגברות על תחלואה, כי כשיש חוסן גם התחלואה והפגיעה מצטמצמות".
מתוך תפיסה זו "אנחנו רוצים להזכיר את הכוחות שיש לילדים. ילד שהוכיח תושייה משמעותית, ילד שחיזק יכולת התמודדות שלו ושל משפחתו או סביבתו, אנחנו מבקשים לשים אותו באור הזרקורים ואנחנו הולכים לאירוע משמעותי שבו הילד יקבל הכרה ופרס ומלגה מהקרן של משפחת ליבשטיין". הטקס בו יוענקו האותות ל-24 ילדים או קבוצות יתקיים בחודש אפריל, כאשר כבר בשבועות הללו מתנקזים למרכז 'משאבים' סיפורים ועדויות על מעשי חוסן והתמודדות של בני נוער.
בנבנישתי מדגיש כי לא מדובר רק במעשים שנעשו במהלך יום השבעה באוקטובר, אלא באירועים שקרו וקורים לאורך התקופה כולה, עד ימים אלה ממש. איך ניתן להכריע מי מכל הסיפורים שיגיעו ראוי לזכייה? "הפניות ייבדקו על ידי ועדה מקצועית שבראשה פרופ' מולי להד, מומחה בינלאומי בהתמודדות בטראומה, ודמויות מרכזיות ומקצועיות כמו יו"ר איגוד הפסיכולוגים ונציגי הקרנות. חברי הועדה יבחנו כל סיפור, נבקש המלצות ממדריכים, מורים וגורמים מהקהילה ונבחן את ההשפעה הרחבה של כל סיפור".
בנבנישתי קורא למעוניינים להיכנס לאתר 'מרכז משאבים' ובטופס הגשה להעביר את ההצעות שירוכזו עד אמצע החודש הבא. כבר כעת, הוא מספר, ישנן עשרות בקשות שהוגשו. "כל הצעה נשקלת בכובד ראש", הוא אומר ולשאלתנו אם ניתן להציע גם מי שאינו יודע על כך, משיב בנבנישתי ואומר כי ניתן להתחיל את התהליך ללא ידיעה, אך בהמשך הילד המוצע יצטרך לדעת ולרצות בכך, מעבר לאישור האפוטרופוס הנדרש כאשר מדובר בנוער וילדים.
עוד שאלנו את בנבנישתי אם אירוע שכזה לא עלול להתקבל לא טוב ולא בריא אצל ילדים שבאופן טבעי לא ביצעו שום מעשה הרואי, אלא דווקא התכנסו לתוך תחושת הפחד והטראומה, האם הידיעה שאחרים, אולי בגילאים נמוכים יותר, עשו מעשה של ממש, לא עלולה להחליש את רוחם?
בנבנישתי מציין במענה את השיטות שפותחו ב'משאבים' לסיוע וטיפול בטראומה ואת ארבעים אלף השעות טיפול שניתנו על ידי המרכז לתושבי הצפון. האמירה המובילה היא שיש לפנות, להפנות ולהעניק את הטיפול והסיוע לכל מי שמעוניין וזקוק לכך, ועם זאת "האמירה היא שאנחנו מדינה בטראומה, וזה נכון שאנחנו עוברים אירועים קשים אבל זה לא אומר שאין לנו כוחות ויכולות. לכן מי שזקוק לעזרה צריך לפנו ולקבל אותה אבל צריך להזכיר לאנשים שיש להם כוחות. אנשים מתפקדים ועושים הרבה. זה לא מוריד במעט את מי שזקוק לעזרה".