הצהרת טראמפ בנושא חבל עזה מעוררת שמחה גדולה בלב, הכבוד הגדול לראש ממשלתנו והעמדה החד משמעית הם כמים קרים על נפש עייפה.
הלב מתמלא ברגש של הכרת הטוב לבורא עולם, שהוא בעל מלחמות ומצמיח ישועות, ומזריח אור חדש בלבנו, אור של גאולה.
לב מלכים ביד ה', ללא ספק מהלך אלקי מתרחש לנגד עיננו, כמו כל השנה וחצי האחרונים התנ"כיים, עם ירידותיהם ועליותיהם לפסגות שלא שערנו, מתוך השפל הגדול, מתוך החושך הנורא לפסגה נשאה של אור.
ההלל מתנגן בלבנו , לא לנו ה', כי לשמך תן כבוד.. מה נשיב לה'.. על כוס הישועות!
אך דווקא בעת הנשאה הזו עלינו להתמלא בציפייה דרוכה, לעמוד על משמרתנו ולא להתבשם מחלומות, קל וחומר שלא להיכנס לעמדה של שאננות.
ההיסטוריה מלמדת על מנהיגים ואימפריות שעמדו לצידנו וה"חמיצו" היין הטוב החמיץ לנו פנים.
אם זה כורש הגדול שהתחיל בבשורה גדולה ולבסוף יישם אותה באופן חלקי,(מציע לראות הגמרא בראש השנה ג:) אם זה אחשוורוש שקירב אותנו ואח"כ הביא עלינו את המן, ואם זו בריטניה הגדולה שהביאה את הצהרת בלפור, אך לבסוף הפכה לפרו ערבית, עם הספר הלבן ,רדיפת היישוב והמחתרות, ותמיכה חד צדדית במחבלים הערבים.
גם הממשל בארצות הברית התהפך עלינו לא פעם, יצאנו בשן ועין מממשל ניקסון/קיסנג'ר במלחמת יום הכיפורים, ממשל קרטר שכפה עלינו את קמפ -דיויד, ממשל קלינטון שהמיט עליו את אסון אוסלו, ממשל אובמה שניסה לכפות שתי מדינות, וממשל הלא! של ביידן זכור לרע.
ראינו לאורך ההיסטוריה של הקשר עם ארה"ב שהישענות גדולה מדי על כספיה והבטחותיה סופה מפח נפש, חווינו על בשרינו מצוקת נשק שהביאה אותנו להיסחט בידי הממשל האחרון שלא להכריע את החמס.
אל תבטחו בנדיבים אומר לנו המשורר בתהילים, וטוב לחסות בה', מבטח באדם, טוב לחסות בה' מבטח בנדיבים..
אני מקווה שטראמפ לא יאכזב, וימשיך בשליחות האלוקית לעמוד לצד גאולת ישראל, אך בל נשלה את עצמנו, מעבר לכך עצם היותו נוצרי אדוק, הממנה שגריר כומר כאן בישראל מציתה נורית אדומה שמא יש כאן שאיפות מסיונריות? למיחש מיבעי..
המפתח ליחסים עם ארה"ב הוא גילוי עוצמה מצידנו, אמריקה עומדת עכשיו לצידנו כי גילינו יכולות אדירות שהפעימו את העולם כולו. טראמפ רוצה להיות עם החזקים ולכן הוא פונה בראשונה למדינתנו.
עלינו לכוון את העין כלפי מעלה, ולדעת שאם אין אני לי מי הוא גם מבחינה לאומית, ואם נשאר במבט אנושי ריאלי "כשלעצמי" מה אני?
נשמח בהצהרת ה' שעברה דרך גרונו של טראמפ, נברך אותו על הזכות שנפלה בחלקו לסייע לגאולת ישראל, ונתמלא בציפייה ועשייה עצמאית, מלאה באמונה ועירנות.
איננו מדינת חסות של אמריקה, לנו טוב לחסות בה'.