אתי מידד
אתי מידדצילום: ערוץ 7

ישנן שתי גישות, גישת ה'עכשיו', שאומרת שחייבים להגיע לתוצאה מהר ועכשיו, גם אם רגע אחרי יקרה משהו נורא, בבחינת "שקט עכשיו". בגישה הזו אין עבר יש רק חוויה של הווה, והעתיד הרי עוד לא הגיע, זו גישה עם עולם של סתירות.

אימהות יהודיות בשואה היו צריכות לעשות את הבחירה הבלתי אנושית בין ילד לילד, הן היו צריכות בעצמן לגזור גזר דין מוות על אחד מילדיהן, ולקבל החלטה נוראית מי יחיה ומי ימות, מי בקיצו ומי לא בקיצו, היו אימהות שלא עמדו בקבלת ההחלטה הבלתי אפשרית הזו, סירבו לסלקציה והלכו למות.

אם על הבנים, השטן הנאצי נהג באכזריות כפולה, ומעבר לרצח הפיזי הוא זמם עינוי לנפש, גם מי שיישאר בחיים יתייסר על אובדן החיים, זהו עולם הפירוד, ערך על חשבון ערך, זו קונספציה, תפיסת עולם, והאויב הנאצי של ימינו, החמאס רוצה להוביל אותנו לשם, לנו כעם ישראל, אסור להיגרר אחרי הרוע הזה.

לעומת תודעת הפירוד קיימת גם תודעת איחוד, תודעה של 'אחד', לא בחירה בין ערכים שעלולה להיות אכזרית, אלא בחירה בערכים שמחזקים אחד את השני.

ניקח כדוגמא את נושא שחרור החטופים, בתודעת הפירוד נחזיר את מי שחמאס מסכים שנחזיר. זו תוצאה של "חמאס הוא הריבון", והוא משחרר החטופים בטיפטופים תוך סיכון שאר החטופים שיישארו. אם הם בכלל יישארו.

והמחיר? סיכון אזרחי מדינת ישראל שיקבלו ליד הבית רוצחים עם תעודות. משחררים מעט חטופים גם במחיר שחיקת כל הישגי המלחמה שהושגו בדם חילינו והחזרת המצב שלפני המלחמה לקדמותו.

אלא שתודעת האיחוד אומרת הפוך, צריך להחזיר את כולם יחד. באמת יחד, ביום אחד. באוטובוס אחד, לא רק כותרת של 'כולם יחד', כשבפועל סלקציה אכזרית ומורטת עצבים לחטופים ולבני משפחותיהן שנתונה בידי שיקול הדעת החייתי של חמאס, שמנהל את האירוע ומשחק בנו.

בעולם האיחוד, העולם טוב, ערך מחזק ערך. ערך הניצחון במלחמה מחזק את אפשרות שחרור כל החטופים כולם, גובה מחיר מהאויב, כי הוא זה שאמור לשלם למשל ע"י שטח אדמה על כל חטוף שעדיין לא שוחרר, ערך הלמידה מלקחי העבר משתלב עם חשיבה קדימה והפקת לקחים לעתיד, ערך שחרור חטופים מתוך הבטחת ההגנה על הדור הבא מפני אירוע החטיפה הבא, ערך ניצחון על אויב אכזר ע"י מצור ללא שום סיוע שמחיה אותו, מחזק אותו, ומחזיר אותו לסיבוב הלחימה הבא נגדינו.

זהו המסר של משפחות החטופים מפורום תקווה, מסר של שלום, שלום בין ערכים, שלום לחטופים מתוך אחריות לשלום על כל ישראל, מסר של תקווה.

הכותבת היא חברת הנהלת פורום תקווה של משפחות חטופים