האלוף במיל' יצחק בריק מתאר בשיחה עם ערוץ 7 את האתגרים הרבים העומדים בפני הרמטכ"ל החדש, האלוף במיל' אייל זמיר, שייכנס לתפקידו בעוד מספר שבועות.
בהתייחס לעצם הבחירה בזמיר לרמטכ"לות אומר בריק כי מדובר בקצין "המתאים ביותר מהמועמדים ויש לו את היכולות לשקם את הצבא ולהכין אותו לאתגרים העתידיים שעומדים לפנינו ויגיעו לצערי הרב".
ובאשר לאותם אתגרים מתאר בריק את המצב הנוכחי שלדבריו מדאיג ומחייב היערכות כוללת בשורות הצבא ובהיערכותו: "במצב הנוכחי לא הכרענו את החמאס שמתחזק בעמדותיו וכך גם חיזבאללה. יש לנו בעיה קשה מאוד גם ביהודה ושומרון, אבל מעבר לכך צריך להסתכל על מה שיקרה בעוד שנה שנתיים חמש ועשר".
"המורדים כבשו את סוריה והטורקים נכנסים חזק פנימה ונוצר ציר טורקי שהוא מאיים יותר מהציר האיראני. ארדואן החליט שישראל לא צריכה להתקיים והוא קורא לכל העולם המוסלמי לצאת נגד ישראל כשאת עצמו הוא רואה כבעל החסות על המורדים, כולל כניסה לשטחי סוריה וחימוש השלטון החדש, כך שאנחנו צפויים בתוך כמה שנים לאיום מפלצתי מהצד הסורי. הוא בעל הבית של המרודים, הוא הנחה מימן ותכנן את הכיבוש של המורדים שרואים בו אבא שתומך בהם ומחזק אותם".
עוד מזכיר בריק את הזירה המצרית: "המצרים הם הצבא החזק במזרח התיכון והם מסובבים גב לישראל, מזמן הם שברו את הסכם השלום, הכניסו כוחות לסיני ומתאמנים נגד ישראל. אנחנו צריכים לקחת בחשבון שהצבא המצרי יכול להפוך את פניו משלום למלחמה וצריך להתכונן לזה".
מול כל אלה, אומר בריק, "הרמטכ"ל הנוכחי יהיה חייב להקים צבא שמסוגל להתמודד ולהגן על הגבולות. היום אין כוחות על גבול ירדן ומשם יש הברחות ענקיות של נשק ומטענים לתוך יהודה ושומרון. אין כוחות מול מצרים ואם חלילה הם יהפכו את פניהם ויהפכו לצבא עוין מול ישראל אין לנו כוחות מעבר למקום אחד או שניים כי במשך עשרים שנה קיצצנו את הצבא בצורה נוראה. הרמטכ"ל יצטרך להגדיל את הצבא מיידית. אנחנו היום שליש ממה שהיה לפני עשרים שנה בעבר".
"הוא צריך לרכוש אמצעי לחימה שמסוגלים להתמודד במלחמה הנוכחית והעתידית, להקים חיל טילי קרקע-קרקע, צריך לייזר עוצמתי נגד הטילים שלהם, צריך לארגן את העורף. אנחנו צריכים לטפל בכוח אדם שהוא במשבר. יש לרמטכ"ל הבא משימות מכאן ועד הודעה חדשה והדבר החשוב ביותר הוא התרבות הארגונית של צה"ל. חוסר משמעת, חוסר בקרה ומעקב, חוסר הפקת לקחים, תרבות של חוסר אמינות ועוד. אלו אתגרים אדירים והוא רק צריך לקבל כתף כדי לעשות את זה".
הוא מסכים לתחושה שמעוררים דבריו ולפיה מדובר באתגרים שמתפרסים על פני כמה קדנציות וכמה רמטכ"לים ולא על כתפיו של רמטכ"ל אחד, ולדבריו מה שהתדרדר לרעה במשך עשרים שנה לא ניתן לתקן בארבע שנים, אך ניתן להתחיל במשימה ולהציב סדרי עדיפויות שיאפשרו להתמודד עם אפשרות של מלחמה אזורית כוללת ותינתן תשובה ישראלית בהגנה ובהתקפה, גם אם לא במצב המיטבי.
בנקודה זו שב וקובע בריק כי על מנת להתמודד מול כל האתגרים הללו על ישראל להשקיע משאבים שאין לה אותם, ומשום כך עליה לחתור לברית הגנה עם ארצות הברית, מתוך הבנה אמריקאית שהבעיה של ישראל במזרח התיכון היא גם בעייתה שלה. "היום הציר הסיני רוסי רוצה לגרש את אמריקה מהמזרח התיכון ולנשל אותה מהנכסים הכלכליים והצבאיים, ולכן ארה"ב צריכה להיות איתנו בתהליך הזה, לתת לנו את המשאבים לבנות צבא ולקחת גם חלק כשצריך".
על דבריו אלה אודות ברית ההגנה הנדרשת עם ארצות הברית, העלינו בפניו את הטענה לפיה ברית כזו תשעבד את עצמאותה וריבונותה של ישראל לממשל האמריקאי שלא תמיד העומד בראשו אוהד וידידותי כל כך לישראל. הוא משיב ומעיר כי כבר כעת ישראל תלויה, אפילו ברמה של תלות לא בריאה, בארצות הברית. תלות זו הביאה להחלטה הישראלית שהמלחמות הגדולות הסתיימו ואין עוד צורך להחזיק בצבא גדול ומלאי תחמושת וכך קרה ש"נכנסנו למלחמה בחוסר טראגי של תחמושת בטנקים ובמטוסים, חיסלנו פסי ייצור של תחמושת, כי אמרנו שלא צריך והיום בונים מחדש את היכולת לייצר פגזים. אנחנו צריכים לא להיות תלויים באופן מוחלט בארה"ב, אלא תלויים ביכולת שלנו עם משאבים אמריקאיים שנוכל להיעזר בהם".
ומה האינטרס האמריקאי בברית שכזו? "אנחנו בחוד החנית, אנחנו בטבורו של המזרח התיכון ויש מצבים שארה"ב לא יכולה להתעסק בהם, אבל אם יש לה בת ברית שנכנסת לתמונה ויכולה לתקוף ולהגן על מקומות קריטיים, מה שארה"ב לא יכולה לעשות מרחוק, יש לה חוד חנית שיוצא איתה מול הציר האיראני סורי סיני וטורקי. זה יתרון ענק לארה"ב. אם נהיה מאוימים גם הם יהיו מאוימים".
במציאות שכזו הוא שב וקובע כי ברית הגנה תשרת את שני הצדדים ותסייע ליצירת ציר אמריקאי ישראלי ערבי מתון מול ציר הרשע. "לזה ישראל צריכה להיערך, להיות מסוגלת להגן על גבולותיה. נצטרך עזרה אבל לא להיות תלוי וסרים לפקודתה של ארה"ב".
ובחזרה לסוגיית אתגריו של הרמטכ"ל הבא. לשאלתנו אם יצטרך זמיר להשיב לשורות הצבא קצינים שיצאו ממנו בשנים האחרונות, אולי גם על רקע הדחות צפויות בעקבות תחקירי השבעה באוקטובר, משיב בריק ואומר כי אכן לצבא ישנה בעיה והיא ההבנה שיש צורך בשיקומו ובנייתו של הצבא מחדש כאשר בצמרתו של הצבא נמצאים מי שהם עצמם חלק מהבעיה, הם עצמם תרמו להתפוררותו של הצבא ואינם יודעים איך ניתן לשקם אותו ולהציג תכנית עבודה לבנייה מחדש.
במציאות שכזו הוא אומר יצטרך הרמטכ"ל להחזיר אנשים מבחוץ, כאלה שהוא יכול לסמוך עליהם ומבינים ויודעים מהי משמעת, מהי אחריות, מהי הפקת לקחים וכיוצא באלה. "הוא צריך להביא אנשים, אלופים ותת אלופים, שייקחו את המושכות ויובילו ויחנכו את הדור הצעיר להבנת מהותו של הצבא", אומר בריק וקובע כי בצבא אנשים מצוינים אך הם גדלו בתוך מציאות של התפוררות ולא של בנייה.
על החזרת קצינים לשורות הצבא מזכיר בריק מספר שמות בולטים ואף את שמו שלו כמי שהושב לצבא בקריאתו של רפול. "התגייסתי ב-65', הייתי מ"פ בקבע. השתחררתי ב-69'. הייתי 11 שנה איש מילואים. נלחמתי כמ"פ בכיפור ואחר כך הייתי מג"ד. אחרי 11 שנים, כשאני בגיל 33 וכבר שנים במילואים, פנה אליי רפול ואמר לי שהוא רוצה שאחנך את הדור הצעיר למנהיגות, פיקוד וקרביות והעדיף אותי על פני כל בני גילי שהיו בצבא בשנים האלה, הוא ממנה אותי למח"ט, אל"מ ומבקש שאמשיך לפחות שנתיים". בריק נותר בצבא עוד עשרים שנה לאחר מכן.
"אייל צריך לחפש את האנשים שיתנו לו שקט, יחנכו את הדור הצעיר, יובילו תהליכים מאוד מסובכים אחרי שנים של הפקרות ולייצב את המצב", מסכם בריק.