אנו נמצאים בפתחם של ימים היסטוריים במזרח התיכון. ההשלכות הגאופוליטות של המשך הלחימה בחמאס הן דרמטיות, ויכולות להביא לניצחון כולל על הציר הסיני־רוסי־איראני־צפון קוריאני.
כיום הטרור מעזה משמש את הציר להחלשת ישראל, מוביל דה פקטו לטרפוד 'הסכמי אברהם' ופוגע במדינות פרו־אמריקניות ובכלכלה העולמית בהנהגת ארצות הברית. נטרול חמאס אם כן חייב לבוא עם טיפול יסודי באוכלוסייה העזתית שעליה הוא מבסס את כוחו.
מאז שבעה באוקטובר דבר אחד ברור: כישלונו של רעיון שתי המדינות, שרבים במערב קיוו שיביא לפתרון הסכסוך המתמשך, וכיום גם בישראל וגם ברשות הפלשתינית אין לו תמיכה ציבורית. במקביל, סיום המלחמה בעזה באמצעות הפסקת אש והשארת שלטון חמאס יבטיח את המשך האלימות בין אוכלוסיית עזה לישראל ויעודד ניסיונות הפיכה אסלאמית במדינות ערב המתונות, מה שירחיק את הסכמי אברהם הבאים שעליהם עמלים נתניהו וטראמפ. חמאס אף ישאף למנף את הצלחתו היחסית בעזה גם ליהודה ושומרון ולהשתלט על הרשות הפלשתינית. ויתור על חזרה ללחימה יוביל לכאוס רבתי באזור.
כדי לפתור זאת הציע הנשיא טראמפ תוכנית הגירה מרצון לתושבי הרצועה. טראמפ הוא איש עסקים, וגם הוא יודע מהן העלויות העצומות של שיקום הרצועה. ב־2014 לאחר מבצע צוק איתן הוערכה עלות שיקום הנזקים בעזה בכ־3 מיליארד דולר. ב־2021 הוערכה עלות שיקום הנזקים ממבצע 'שומר חומות' בכחצי מיליארד דולר. השיקום היום יעלה לפחות 100 מיליארד דולר וייקח עשרות שנות עבודה. כל שיקום יזרים לחמאס חומרי גלם ומימון לבניית מנהרות והתחמשות מחדש, וההשקעה תרד לטמיון במלחמה הבאה שתפרוץ שוב ברגע שחמאס ירגיש מספיק חזק. טראמפ מבין שיש צורך בפתרון אחר - עידוד הגירה רבתי של תושבי הרצועה שרוצים עתיד בטוח בעבורם ובעבור ילדיהם, ולא רוצים עוד בשלטון חמאס. מעבר לכך, הגירת תושבי הרצועה תנטרל את האיום על ישראל מרצועת עזה, באמצעות הגירה הומניטרית מרצון של מיליון וחצי עזתים למדינות אחרות, יחד עם סגירת אונר"א והכרזה על ביטול "זכות השיבה" הפלשתינית לתחומי מדינת ישראל.
יש לזכור כי ההגירה לא תלויה בהסכמת חמאס, אלא ברצון ארצות הברית ושאר המדינות לאפשר לעזתים לצאת לעבר עתיד בטוח. הגירה מרצון תוביל להמשך חיזוק ציר מדינות ערב המתונות ובראשן סעודיה, מצרים, איחוד האמירויות וקטאר, שביטחונן הלאומי תלוי בהגנה האמריקנית על המשטר ועל משאבי הטבע שלהן מפני איראן. מדינות אלו, יחד עם סודן ומדינות אירופה, יצטרכו לקלוט לתוכן מאות אלפי עזתים ולספק להם מקומות עבודה ואזרחות. האינטרס האזורי הוא מובהק, שכן מצרים צריכה לקלוט את המסה העיקרית של הפליטים העזתים, והיא יכולה לעשות זאת באופן מיידי בערים החדשות שבונה הנשיא א־סיסי במצרים וטרם אוכלסו. אינדונזיה ומדינות דרום אמריקה - צ'ילה, קולומביה ועוד - יכולות לקלוט פלשתינים ולשלב אותם בקהילות הפלשתיניות הגדולות שיש בהן.
פועל יוצא של הגירה מרצון הוא פשוט לפזר את הפלשתינים בכל מקום בעולם, ובכך להפחית דרמטית את האיום כלפי ישראל. שיקום הרצועה יעלה הרבה יותר מאשר פתיחה בחיים חדשים בעבור אותם עזתים. חמאס מבין זאת היטב, והוא נאבק בכל כוחו כדי להשאיר את רצועת עזה הרוסה ומופצצת. ישראל, ארצות הברית והקהילה הבין־לאומית יכולות לממן את שיקום העזתים במדינות הקולטות, במחיר נמוך בהרבה מהמשך המלחמה וההשקעות בשיקום רצועת עזה. זו הוצאה חד־פעמית משתלמת יותר מהוצאה מתמשכת שרק מתייקרת עם המלחמות החוזרות.
נוצרה כעת הזדמנות לפתור את בעיית עזה אחת ולתמיד. זה הדבר המוסרי בעבור נפגעי הטרור, זה נותן מענה הומניטרי לתושבי עזה, זה הדבר הנכון ביטחונית וכלכלית וזה הדבר הנכון בעבור כל העולם החופשי, אחרת בעיית עזה תהיה לא בעיה של ישראל אלא של כל העולם.
הכותב הוא רב סרן במיל', יושב ראש תנועת מילואמניקים דור הניצחון