ביום ראשון השבוע נחת ראש הממשלה נתניהו חזרה משליחותו המדינית בוושינגטון, מהחשובות שידע ראש ממשלה ישראלי עם הנשיא ונציגי הממשל החזק בעולם.
ראש הממשלה זכה לקבלת פנים מלאת הוד והדר ניצל את השבוע לקיום פגישות עם עשרות גורמי מפתח בצמרת הממשל ועשרות סנטורים משפעלו בכל דרך אפשרית על מנת לזכות עמו לפגישת עבודה.
האופן שבו התקבל נתניהו במסדרונות הממשל, מדגיש את עומק הקשרים האסטרטגיים הנטועים בברזל פלדה בין שתי המדינות.
העובדה שנתניהו הוא המנהיג המערבי הזר הראשון בהיסטוריה של עם ישראל שמוזמן לבית הלבן, עוד לפני בעלות ברית היסטוריות מובהקות דוגמת בריטניה וקנדה שלאורך ההיסטוריה מתברכות באופן מסותי בביקור הראשון בבית הלבן, מהדהדת ברחבי העולם הערבי והמערב כולו.
בפגישה האינטימית בשבוע שעבר בין שני המנהיגים שארכה ללא הגבלת זמן ולאחר מכן בפגישת נציגי שני הממשלים על פי נהלי הפרוטוקול המוקפדים לצרכי קבלת החלטות אופרטיביות מחייבות שלא נשארות בכותליים סגורות עם הבטחות מהפה לחוץ של נשיא ארצות הברית- הן תוצר של הבנה מעמיקה בנבכי הפוליטיקה ודעת הקהל האמריקאית ושל תחזוק והעמקת הקשרים בין נתניהו ביחד עם שר המודיעין רון דרמר שזוכים לכבוד רב בממשל החדש, ומדברים את השפה הדיפלומטית על בוריה.
זהו בדיוק ההבדל בין מנהיג ומדינאי בעל ניסיון רב לבין מנהיג ירוק שהוא ואנשיו חסרי ניסיון ואוריינטציה גאו פוליטית בסיסיים. כך לדוגמה, ראש ממשלת השינוי הראשון שאין בי כל רצון לפגוע או שלא לכבדו ברמה האישית שבחר לקיים את פגישתו הראשונה והיחידה עם הנשיא ביידן במהלך חודש אוגוסט כשוושינגטון היא עיר רפאים בחופשה, וארבעה ימים בלבד לפני הנסיגה האמריקאית מאפגניסטן שהפכה לקו פרשת מים בכהונת ביידן שסגל מכאב הראש הגדול ביותר בכהונתו ולשפל חסר תקדים בסקרים.
בשל כך נאלץ הבחור להמתין ספון במלונו במשך למעלה מיממה ולהתמודד עם עם לפגישה "בארבע עיניים" שארכה 25 דקות בלבד, מבלי שהתקיימה פגישה עם פרוטוקול מחייב שהיא- היא החשובה והמחייבת בין הממשלים. אמנם הייתה הצהרה משותפת לעיתונות, עניין טקסי שאפשר לכתוב את מסריו מראש כשראש הצעיר נסע לארה"ב כדי לשוחח שיחת היכרות לא מחייבת עם נשיא ארה"ב.
לפיכך, עלינו להודות לה' על כך שזכינו שראש ממשלת ימין שזוכה לכבוד מדיני חוצה יבשות, ומכיר את נבכי הדיפלומטיה האמריקאית עד לפרטי פרטים הוא שמתנהל כעת אל מול ממשל רפובליקני ציוני מובהק ואוהד. אני פונה כאן לכלל סיעות הקואליציה- ההיסטוריה לא תסלח למפלגת ימין שתוביל להפלת ממשלת ימין, בגלל מכסות גיוס או תקציב מדינה. נהיר לכל בר בי רב שלא היינו נדרשים ליותר מ-24 כדי לראות כיצד יחסי ממשל טראמפ עם ממשל שמאל בשותפות לפיד, בנט או גנץ, היו עולים על שרטון אחרי ההחלטה של ממשל טראמפ בנוגע לתוכנית ההגירה וההחלטה או רחמנא ליצלן, בעקבות החלטתו של טראמפ לאפשר סימון של שני סוגי מגדר במערכת החינוך האמריקאית.
ההיסטוריה מלמדת אותנו שאין זה משנה איזה ממשל – רפובליקני או דמוקרטי – ניצב מולנו; הוא לעולם לא יהיה ציוני יותר מהממשל הישראלי שעומד מולו, ולכן כל אפשרות לעליית ממשלת מרכז-שמאל- ערבים שיחסה האידאולוגי לממשל טראמפ ידוע דווקא בעת הזו, תהיה בבחינת בזבוז הזדמנות היסטורית שלא תחזור.
מספיק לזכור שממשל טראמפ בקדנציה הראשונה הביא עמו את הסכמי אברהם, בניגוד לפרדיגמת השמאל ארוכת השנים שהתעקשה על כך שלא יהיו הסכמים עם מדינות ערב לפני שסוגיית הקמת המדינה הפלסטינית תיפתר.- כך גם הפעם, מדובר בהזדמנות מדינית ופוליטית היסטורית בלתי חוזרת, כשאנחנו מודעים היטב לעובדה שהסכמי אברהם לא יכלו להגיע לעולם תחת ממשל שמאל מרכז שכוללת את סיעות העבודה- מרצ, יש עתיד והמחנה הממלכתי ורע"מ שחרתו על דגלם את את פרדיגמת "מדינה פלסטינית תחילה".
אני פונה לכלל סיעות הבית הציוניות ומבקשת להדגיש את החשיבות הרבה של מתן רוח גבית לראש הממשלה. הנשיא טראמפ ידוע כמי שמעריך ומכבד מנהיגים חזקים שזוכים לתמיכה רחבה. הבעת תמיכה פנימית בראש הממשלה משדרת מסר של אחדות ועוצמה, ומחזקת את ישראל מול עמיתיה הבינלאומיים. לעומת זאת, חוסר תמיכה עלול להתפרש כחולשה, דבר שעלול לפגוע באינטרסים הלאומיים שלנו.
אני מאמינה שבאמצעות שיתופי פעולה אלו, נוכל להבטיח עתיד בטוח ומשגשג למדינת ישראל ולכל אזרחיה. אני קוראת לכל חברי הכנסת לתמוך במאמצים אלו ולהכיר בחשיבותם האסטרטגית.
הכותבת היא עיתונאית וסופרת ויו"ר השדולה לקידום נשים בפריפריה החברתית והגאוגרפית