דב אייכלר
דב אייכלרצילום: מירי שמעונוביץ

התחלה// נולד וגדל במוסדות חסידות בעלז בירושלים. העשירי מתוך 14 אחים ואחיות.

אבא// הרב ישראל אייכלר, חבר הכנסת ויושב ראש סיעת יהדות התורה מטעם מפלגת אגודת ישראל, יושב ראש ועדת העבודה והרווחה וסגן יושב ראש הכנסת ה־25.

במשך שנים רבות ערך את שבועון חסידות בעלז 'המחנה החרדי'. בנוסף לכך היה בעל טור קבוע בשבועון 'משפחה'.

"האבא הכי טוב שיכולתי לבקש. כששואלים אותי כמה שנים אני בתחום התקשורת, התשובה שלי היא 36 שנה. זה הקילומטראז' מבחינתי. אני חי תקשורת ופוליטיקה ישראלית מבטן ומלידה".

אמא// שרה אייכלר, עקרת בית שגידלה 14 ילדים. "האישה הכי טובה וצדיקה בתבל".

מיין שטעטעלע// למד במוסדות בעלז בירושלים, החל מהתלמוד־תורה דרך ישיבה קטנה ועד לישיבה גדולה. "זאת חממה יציבה ומסודרת. ליין מאוד קבוע וברור. מתוך כל בתי הגידול שבדקתי, זה היה המקום הכי טוב בשבילי". עד גיל עשרים היה בבעלז.

מתפתח// מגדיר את עצמו "בוגר החסידות". "עד היום אני לא מרגיש שיצאתי, אלא שמכיוון שלא המשכתי במסלול, התפתחתי לכיוונים שונים. בגלל שלא המשכתי על המסוע, יש לי היום חיים קצת אחרים. בסוף, איפה שאתה צריך להיות – שם אתה נמצא".

רדיו אייכלר// חיידק העיתונות והתקשורת החל לפעם בו בגיל צעיר. "בתור ילד קראו לי 'רדיו אייכלר'. הייתי זה שמספר לכולם את החדשות בחיידר ובישיבה. כל מידע שהייתי יודע כילד, הייתי מספר אותו לכל מאן דבעי. אף אחד לא סיפר סודות לידי. בהתחלה הייתי נפגע: 'אני לא יודע לשמור סוד?!'. עד שהבנתי שאני לא הכי מוצלח בדיסקרטיות ומצאתי את הדרך להפוך את זה למקצוע".

מתמסד// חלפו כמה שנים עד שהפך את התחביב לתחום עיסוק. בגיל 23 החל לערוך את האתר החרדי שנקרא בעבר 'קוקר', כיום 'אקטואליק'. משם עבר לכתוב ולערוך גם באתר JDN ולשדר בקו הסקופים, שבו הוא משדר עד היום את מהדורת חצות הלילה. "לימור שטרן, עורכת באתר 'קוקר', שאלה אותי אם אוכל להשתלב במשמרות עריכה באתר שהיה אז בתחילת דרכו ועניתי בחיוב".

מקבל מיקרופון// קצת אחר כך, ניצן קידר, שהיה באותם ימים מנהל חטיבת החדשות ברדיו 'קול ברמה', הציע לו לערוך ולהגיש מהדורת חדשות מדי שעה. "הייתי כותב, עורך ומגיש את החדשות במשך שנתיים וחצי. אני חייב לניצן הרבה מהקריירה הרדיופונית שלי". במקביל עבד גם באתר האינטרנט 'אקטואליק', שנרכש על ידי התחנה.

בואש בכינון ישיר// בימים ההם ההפגנות הסוערות של הפלג הירושלמי היו בשיאן. "הייתי עומד שעות על גבי שעות עם מצלמה כדי לסקר, גם לרדיו קול ברמה וגם לאתר אקטואליק. פעם בחודש הייתי צריך לקנות בגדים חדשים, כי הם היו נהרסים מהבואש. הייתי יוצא לסקר את ההפגנות וחוטף את הבואש בכינון ישיר. בפעמים הראשונות שהבואש עף לי לפרצוף, נחנקתי ורצתי לקצין משטרה. התחננתי שיגיד לי שזה לא מסוכן, כי הרגשתי שאני עומד למות".

כאן עורכים// בשנה הראשונה לפתיחת תאגיד 'כאן', קיבל הצעה לערוך את התוכנית 'מנדי ביתאן' עם עלייתה לאוויר. על אף שהיה מדובר בנטישת עמדת השידור ומעבר אל מאחורי הקלעים, החליט לא להחמיץ את ההזדמנות. "היה לי קשה לעבור אל מאחורי הקלעים אחרי שהגשתי בעצמי, אבל רציתי להיות ב'כאן'. ביני ובין אלי ביתאן ומנדי גרוזמן היה קליק טוב, יש לנו רקע דומה".

סטאז'// "הייתי יוצא כל יום בחמש בבוקר ונוסע בשלושה אוטובוסים לתל אביב, כדי להגיע בזמן לתוכנית, ובשלב מסוים התחלתי להישבר. בהשגחה פרטית, בדרך יצא לי לראות סרטון של ניב רסקין מתראיין לתוכנית 'אנשים', ובה סיפר שבתקופה שבה היה עורך בגלי צה"ל היה לו מאוד קשה, אבל מי שהוא היום זה בזכות אותה תקופה ברדיו. זה מאוד חיזק אותי להישאר. גם אצלי, במבט לאחור, כל הטוב שיש לי כשדרן רדיו, זה בזכות התקופה שבה הייתי עורך".

בוקר דב// אחרי שלוש שנים כעורך, שבמהלכן התראיין לא מעט לטלוויזיה על תקן פרשן חרדי, קיבל הצעה להגיש תוכנית אישית. "באחת התוכניות, הרוחות באולפן התלהטו והיה ריאיון סוער במיוחד. אחד המנהלים שלי צפה בריאיון והחליט: את זה אני רוצה בשידור". התוצאה הייתה התוכנית 'בא בדב', שאותה שידר מדי בוקר בכאן מורשת, לצד מגיש אורח.

שוק רעיונות// התוכנית התמקדה בחילופי דעות. "עסקנו בעיקר בנושאים חרדיים כמו חוק הגיוס, הקפדה על חוקי הקורונה, תקציב המדינה וכדומה. נתנו במה לכל מיני סיפורים, כמו ההיעלמות של מוישי קליינרמן. היינו הראשונים שהעלינו לשידור את אמא שלו, שסיפרה שהבן שלה נעדר ולא מספיק מחפשים אותו. היה גם את חיים מזרחי, בחור חרדי שהוכה על ידי שוטרים בשכונת גאולה, ששיתף בשידור חי בבכי בהשפלה שחווה".

כונן חדשות// לפני כשנה התחיל להגיש מבזקי חדשות כל שעה עגולה בערוץ כאן 11. "בהתחלה התחושה הייתה מאוד מרגשת. בהמשך ההתמקדות הייתה בעצם העבודה – לעשות את זה הכי נכון והכי מהודק. בבניין של כאן 11 חייב להיות כל הזמן מגיש בכוננות, במיוחד בזמן המלחמה שבה יש כוננות של 24/7. רק כשמגיע מגיש נוסף אפשר ללכת הביתה. הייתי מגיע במוצאי שבת למשמרת ורואה את טלי מורנו או טאלנטים אחרים שמחכים שאגיע. או שאורי לוי נכנס אחריי לכוננות ביום שישי. מי היה מאמין".

משלב// במסגרת לוח השידורים החדש של 'כאן מורשת', קיבל את משבצת משדר הערב המרכזי שיעסוק בנושאים ובראיונות אקטואליים העומדים בראש סדר היום של המגזר הדתי והחרדי. "נבחרתי להוביל את הרצועה ומקווה שגם אצליח. המטרה שלי היא למשוך את הקהל שמאזין לתחנות האחרות באותה שעה. המשימה הכי קשה שלנו היא לשלב בין שני מגזרים שנראים דומים במבט מבחוץ, אך בפועל שונים מאוד מבפנים. המטרה היא שגם הדתיים, גם החרדים וגם החילונים ירגישו כאן בבית".

על הסט// לאורך צילומי העונה הראשונה של הסדרה המצליחה 'שטיסל' הוא היה יועץ האמינות של שפת היידיש בפי השחקנים. "ראיינתי לאחרונה את יהונתן אינדורסקי על הסדרה החדשה שלו, 'קוגל', ונזכרנו יחד שהייתי על הסט במשך שלושת שבועות הצילומים, כדי לוודא שהם הוגים נכון את המילים".

הנס// לפני כשנתיים, כשנסע ביום שישי אחד לעשות שבת עם חברים בבני ברק, האופנוע שהתהפך שינה לו את התוכניות והשאיר את אנשי החילוץ המומים. "פתאום האופנוע התחיל להיטלטל מצד לצד. לא כל כך הבנתי מה קורה. שניה אחר כך הרגשתי נפילה של שני סנטימטרים בגובה והבנתי שהגלגל האחורי התרוקן ואין לי הרבה מה לעשות. מלמלתי פרקי תהילים, תוך כדי שעפתי לכל הרוחות. אני לא זוכר את רגעי הנפילה עצמה, אלא רק שדקה אחר כך הסתכלתי על האופנוע מרחוק ועל עצמי וכמעט יכולתי לראות את שני המלאכים שבאו להציל אותי ולתת לי את חיי במתנה".

גיוס// על אף הרקע החרדי המובהק שממנו הגיע, הוא מחזיק בדעות עצמאיות לגמרי כשזה מגיע לנושא הגיוס. "החרדים צריכים להתגייס, נקודה. אני לא יודע באיזה פורמט. אין לי מושג מה הפתרון. חטיבה חרדית, צבא חרדי או מצידי גם מדינה חרדית. החרדים צריכים להילחם ולהגן על עצמם ועל בני עמם מפני האסלאם הקיצוני - מרפיח עד טהרן. בלי אם, בלי אולי, לקחת חרב ביד ולהילחם. מקל הנדודים נשבר אחרי כל מה שעבר".

אם זה לא היה המסלול// "כנראה שהייתי לומד משפטים, או שהייתי קבלן בנייה".

במגרש הביתי

מה הלו"ז// "עד עכשיו הייתי צריך לקום מאוד מוקדם, כדי להספיק להגיע לרדיו ולטלוויזיה. באמצע השבוע קם בשבע בבוקר, תפילה והיערכות לשידור. אחרי השידור נערך להקלטת משדר חצות של 'קו הסקופים' – קו נייעס חרדי בטלפון. להשיג מרואיינים, לראיין אותם בשעות אחר הצהריים. בשעות הערב יוצא לשבת עם חברים על בירה בשוק מחנה יהודה. הולך לישון מוקדם יחסית, למרות שזה לא באופי שלי. העבודה מאלצת אותי".

פלייליסט// "מצד אחד לועזי ומצד שני חסידי. זה יהיה מאוד מוזר לאדם שייכנס אליי לרכב. אני יכול לשמוע שיר חסידי כבד ברמה של 'י־ה אכסוף' של קרלין ו'לחיים טיש', ומיד אחריו לשמוע שיר לועזי מודרני".

השבת שלי// "ערימת עיתונים שלא נגמרת. אני קונה עיתונים לפי משקל וקורא את רובם. זה כבר הפך לבדיחה בין החברים".

דמויות מופת// "הבן שלי, יהודה בן ה־16. לפעמים אני מסתכל עליו ואומר לעצמי: 'וואלה, לא יודע למה זכיתי'".

מפחיד אותי// "הכול".

משאלה// "ברמה האישית – להתחתן. ברמה הכללית – פיוס בין דתיים לחרדים".

כשאהיה גדול// "מקווה להישאר רלוונטי ובריא".

לתגובות: yosefpr@gmail.com