חנה כהן, דודתה של ענבר הימן ז"ל, שנרצחה בידי חמאס וגופתה מוחזקת בעזה, מספרת בראיון לערוץ 7 על הכאב הבלתי נגמר והתחושות הקשות נוכח אי-הכללתה של ענבר בשלב הראשון של עסקת החטופים.
"אנחנו מחכים לשובה של ענבר ושחרורה משבי חמאס. היא קודם כל אישה ואחר כך 'חלל'. בעסקה ההומניטרית דרשו את כל הנשים הצעירות, וענבר הייתה צריכה להיות ביניהן. שאלתי מדוע ענבר לא נכללת בעסקה, וענו לנו שיודעים שהם לא בחיים, אבל עדיין אין חותמת סופית שהם נרצחים. ענבר כן קיבלה את ה'חותמת'. כולם יודעים שיוצאים חללים – אז מה ההבדל? מדוע היא לא ברשימה?" תוהה כהן.
כהן פונה לממשלת ישראל בתחינה: "אני מבקשת להפסיק להפוך את מחיר החללים לזול. גם אם זה לא במתכוון, זה נשמע כך. הם הופקרו ונרצחו, יש להם משפחות כואבות מאוד. המשפחה שלי נרצחת עם ענבר כל יום. ענבר קבורה בעזה ואנחנו קבורים מעל אדמת ארץ ישראל. אין לנו חיים, אנחנו משולים למתים מהלכים.
נכון שענבר לא כבולה בשלשלאות ולא עוברת עינויים, אבל אנחנו כבולים בשלשלאות של עצב, יגון וצער. אנחנו לא עובדים, בקושי אוכלים, הפכנו לחולים. אני מבקשת מהממשלה להחזיר לנו את ענבר שלנו, שהייתה רק בת 27, לקבורה. ראש הממשלה הבטיח לאמא של ענבר מעל במת האו"ם להחזיר את הילדה לקבר ישראל. בינתיים הוא הוציא את הנשים הצעירות ומענבר הוא שלל את התואר אישה. אני מבקשת – איבדנו את הילדה בצורה כל כך אכזרית, תנו לנו אותה".
לדבריה, הוריה של ענבר יוכלו להשתקם רק אם יוכלו להביאה למנוחת עולמים. "ההורים של ענבר כבר רכשו עבורה חלקת קבר – שבה מקום להם מכל צד שלה – וניתן לראות את החלקה מהבית שלה. אמא של ענבר כבר לא תוביל אותה לחופה. היא רכשה לה חלקת קבר, וכל מה שהיא רוצה זה לשבת ליד הקבר, להדליק נר לזכרה ולדבר אליה".