כאילו לא היה 7 באוקטובר 2023 וכאילו לא נשבענו שלא לחזור על שגיאות העבר, חדשות הערב (יום ראשון) סיפקו הוכחה לכך שהשתגענו.
בחדשות נראו דחפורים של החמאס, בתוך אזור החיץ המקיף את רצועת עזה, מבצעים עבודות תשתית ב..... הסכמה ובהגנה של צה"ל.
מה עוד צריך לקרות כדי שנפנים שאנחנו כפסע מן התבוסה המוחלטת?! האם השתגענו?! הדמיון לפרשת אוהלי החיזבאללה בתחומי ישראל זועק לשמיים. המשמעות של אזור החיץ היא היותו שטח הריגה לאויב. אבל, במקום השמדה מידית של דחפורי האויב על-ידי מפקד מקומי בדרג מפקד פלוגה, ייתכן שאנו נפתח עכשיו בדיונים בינלאומיים על איך ומתי לסלק אותם.
אסור לישראל לאפשר שיקום תשתיות ברצועת עזה, הן בטווח הקצר, כי עבודות תשתית יקברו סופית את חללינו ברצועת עזה ולא תאפשרנה למצוא אותם, והן בטווח הארוך, שבו ישוקמו העזתים במקומות שהנשיא טראמפ יארגן להם, לאו דווקא בעזה. גם אם ישראל התחייבה בהסכם הכניעה לאפשר הכנסת דחפורים ומגורונים לרצועה, אין היא חייבת לאפשר את עבודתם ופריסתם, בוודאי לא כל עוד אחרון חללינו הועבר לידינו.
כאילו לא היה 7 באוקטובר 2023 וכאילו לא נשבענו שלא לחזור על שגיאות העבר, חדשות הערב (יום ראשון) סיפרו על כך שראש ה- שב"כ מתכוון למלא את תפקידו וחובתו ולחקור מעשים פסולים לכאורה המיוחסים לחפרפרות לכאורה בלשכת ראש הממשלה, והתרועעותם עם גורמים קטאריים – תומכי האויב ו"המתווכים" כביכול – במהלך מלחמה. והנה, במקום להעריך את ראש ה- שב"כ על כך – גוברים הקולות הדורשים להדיחו. ריח לא טוב, בלשון המעטה, עולה מן "האקווריום" של ראש הממשלה.
לא ברור מי הם אותם "יועצים" בלשכת ראש הממשלה, מה כישוריהם, מהו הניסיון שהכשיר אותם להימצא בקרבת ראש הממשלה הנבחר ולהשפיע משם על חיינו ו(חוסר) ביטחוננו. ה"יועצים" מזכירים את ה"ילדים" שאיתם נועץ המלך רחבעם: "וַיַּעֲזֹב אֶת עֲצַת הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר יְעָצֻהוּ וַיִּוָּעַץ אֶת הַיְלָדִים אֲשֶׁר גָּדְלוּ אִתּוֹ אֲשֶׁר הָעֹמְדִים לְפָנָיו" (מלכים א', י"ב, ח'). מומלץ לראש הממשלה להיפטר מן ה"ילדים" שעלולים לגרום לו ולנו צרות רבות, ולעבוד בשיתוף פעולה עם ראש ה- שב"כ המנוסה, במקום להדיחו.
כאילו לא היה 7 באוקטובר 2023 וכאילו לא למדנו שאין טוב מן השקיפות והיושר במערכות חיינו, והנה חטפנו את פרשת מינויו העצמי והכוחני של השופט עמית לתפקיד ראש הרשות השופטת. יצחק עמית היה צריך ליזום בעצמו את חקירת המעשים המיוחסים לו ולסלק את העננה שתרחף מעליו מעתה והלאה. במקום זאת הוא כפה עלינו את כניסתו לתפקיד הרם, שחק עד דק את אמון הציבור במוסד שהוא העמיד את עצמו בראשו, ומנע פשרה סבירה ומתבקשת בינו לבין שר המשפטים (אטום וכוחני גם הוא).
הערה: למרבה הצער, לכל זה ניתנה גושפנקא של נשיא המדינה, נשיא שאמור להיות א-פוליטי אבל איננו כזה. אם חשב הנשיא לחזור לחיים הפוליטיים בתום כהונתו כנשיא, בא הטקס בביתו וחיסל את סיכוייו לכך.
ובינתיים, בתל-אביב נמשכת רדיפתו של ראש הממשלה בידי הפרקליטות, אשר סיכוייה להביא להרשעה הולכים ופוחתים, אבל רצונה להפריע לראש הממשלה למלא את תפקידו ולנהל את המלחמה – מתגבר מיום ליום. השתגענו?! באף מדינה אחרת אין מצב שהרשות השופטת והפרקליטות כה מנותקות מן המציאות, עסוקות ברדיפת ראש הממשלה, וגוזלות את זמנו היקר בימים קשים אלה.
הכותב היה יו"ר חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי