אלה שצביעותם אומנותם נחרדים מהצעתו של הנשיא טראמפ, מלגלגים עליה, ומכנים אותה "טראמפספר". הם אינם רואים בה משהו ישים או בר-ביצוע, אבל ממשיכים לדגול בשקר החביב עליהם – "פתרון שתי המדינות" – שהוא הרבה פחות ישים.
הם מסתירים את העובדה שלא מדובר בגירוש כוחני, אלא בגזרים שיינתנו לעזתים במטרה לעודד אותם להגר. אחת מזכויות האדם החשובות ביותר היא חופש ההגירה, אבל הצבועים שוללים מהעזתים זכות זו.
אלה שצביעותם אומנותם חוזרים שוב ושוב על צמד המילים "היום שאחרי", מילים שמבחינתם מהוות שם קוד לחלומם המסוכן, מדינה פלשתינאית בלב ארץ ישראל המערבית, באמצעות הפיכת חיילי צה"ל למגש הכסף להשלטת רשות הטרור הפלשתינאית על רצועת עזה. הם דוחים על הסף, ובלגלוג מטורלל, את יוזמתו של טראמפ ל"יום שאחרי", עידוד הגירתם של העזתים אל מעבר לים.
אלה שצביעותם אומנותם רואים בהצעתו של הנשיא טראמפ גירוש כוחני וגזעני ועל כן שוללים אותה, ושוכחים שהם עצמם דגלו בגירוש כוחני וגזעני של רבבת יהודים מרצועת עזה ומצפון השומרון לפני כעשרים שנים, ושהם עצמם דוגלים בטרנספר של עוד מאות אלפי יהודים במטרה לאפשר ולהכשיר את השרץ החביב עליהם, "פתרון שתי המדינות". מומלץ שייטלו קורה מבין עיניהם.
אלה שצביעותם אומנותם חוטאים בחטא זילות השואה ומזהים – כביכול – בישראל של שנות העשרים של המאה ה- 21 תהליכים נוראים שהתרחשו בגרמניה בשנות השלושים של המאה ה- 20. מה בין השמאל הגזעני והמשיחי לבין הדמוקרטיה שעליה הם – האנטי-דמוקרטים – מדברים גבוהה גבוהה?!
אלה שצביעותם אומנותם מרחמים על "פליטים" – כביכול – המתגוררים ב"מחנות פליטים" חרבים, בשעה שמדובר בדור רביעי של פליטי 1948, שכבר מזמן אינם פליטים, שמחנותיהם הם ערים לכל דבר, ושנהנים מתמיכתו הנדיבה של הארגון האנטישמי המתקרא סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם (UNRWA), סוכנות הקיימת רק עבור "פליטים" ערביים בארץ ישראל ולא עבור פליטים אמתיים בחלקי תבל אחרים. מומלץ שגם צה"ל יפסיק להשתמש במונח "מחנה פליטים" (ובראשי התיבות מ"פ).
אלה שצביעותם אומנותם משכיחים את העובדה שב- 1948 היו לא רק פליטים ערביים אלא גם פליטים יהודיים, כאלה שגורשו בכוח מארצות ערב מיד אחרי קום המדינה, הגיעו ארצה כפליטים חסרי-כל והחלו מיד בתהליך שיקום והתאקלמות. הצעתו הלא-אלימה של טראמפ היא לצנינים בעיני אותם צבועים.
אלה שצביעותם אומנותם דורשים ועדת חקירה ממלכתית – מושג שכלל אינו קיים בחוק ועדות חקירה – שתחקור את מחדלי המלחמה הנוכחית במטרה למנוע הישנותו של הכשל בעתיד, אבל הם אינם באים לדיון הציבורי כאשר ידיהם נקיות. חקירה אמיתית צריכה:
- לחקור במטרה למנוע הישנותו של אירוע כזה, ולא במטרה לתלות אנשים. חקירה כזאת אינה יכולה להתבצע בסגנון רל"ביסטי ועל-ידי רל"ביסטים שכל שאיפתם היא לתלות את נתניהו, אלא באמצעות גורמים מקצועיים הנהנים מאמון הציבור. על כן, ועדת חקירה כזאת אינה יכולה להיות ממונה על-ידי השופט יצחק עמית, שאינו זוכה לאמון כזה.
- לחקור את התפתחות הקונספציה של מתן אתננים לאויב, בין אם נתחי מולדת באוסלו, ובין אם כסף ל- חמאס. הן הקונספציה של העדפת הרוצח ערפאת ויורשיו ממשיכי דרכו, והן הקונספציה של קניית שקט מה- חמאס ומ- חיזבאללה – שתיהן הובילו למלחמה הנוכחית, ושתיהן פסולות.
- לחקור את הראיות החדשות הרבות שנאספו במהלך השנים שאחרי החקירה הראשונית של רצח רבין, ואשר עשויות לשפוך "אור" (או חושך .....) על נסיבות הרצח ומניעיו של הרוצח.
אלה שצביעותם אומנותם אינם מבחינים בכך שבישראל קיימים הן פוליטיקאים בחליפות והן פוליטיקאים בגלימות. למרבה הצער, האחרונים פועלים במרץ רב, וגם בכוחנות, כדי לשחוק את אמון הציבור בהם, אמון שהוא כה חיוני לתפקוד מערכת המשפט. מן הראוי שיסתכלו מדי פעם אחורה כדי לבדוק שמא מאחוריהם ניצבים רק עוטי הגלימות השחורות.
הכותב הוא היה יו"ר חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי