מגילת אסתר
מגילת אסתרצילום: קובי ריכטר/TPS

סיפור מגילת אסתר ידוע לכל – נס גלוי שעשה הקדוש ברוך הוא לעם היהודי כשהפך את הקערה על פיה. ממצב של נחיתות, רגע לפני הוצאתה לפועל של תכנית המן הרשע, למצב של גבורה וניצחון הטוב על הרע.

אך אם נבחן את העלילה מזווית אחרת, נגלה שהיא עוסקת לא מעט בעולם החומרי – משתאות, נשים וכיוצא בזה, מוטיבים שגורמים לחוסר נוחות. כשאנו עסוקים ברצון בארץ ישראל לבנות בית המקדש וכל המהלך נעצר אי שם בשושן. ולולא שאיפות קודש אלו יתכן ולא הייתה מתפתחת כל העלילה המורכבת והקשה הזו, שב"ה הסתיימה בסוף משמח ואנו חוגגים זאת עד היום.

דומה שחיי הפקרות מוסרית, שחיתות בבית המלוכה, משתאות, נשים ויין אינם רק תפאורה לסיפור המגילה אלא יש בכך לימוד לדורות. יש משהו מאוד בסיסי בין הצדדים המוסריים של האדם לבין הפקרות ביחס לנשים- תרבות של "אני ואפסי עוד", תרבות של כוח חיצוני תמיד ימצא לו נתיבים לחלשים שבחברה. והחלשים שבחברה בתקופת מרדכי ואסתר הינם הנשים. בולט הדבר בהתנהגותו של אחשוורוש מתוך המשתאות ואף על הציווי: "כי כן יסד המלך על כל רב ביתו לעשות כרצון איש ואיש", התוצאה מתבקשת "להביא את ושתי המלכה.. להראות העמים והשרים את יפיה...". ושתי מסרבת. הפגיעה של המין הגברי עולה קומה, הפוגע וסביבתו מרגישים חולשה מול הדבר הבסיסי ביותר שושתי מסרבת לבוא בדרך פריצות אל המלך... "לא על המלך לבדו... כי על כל השרים ועל כל העמים..."

וכך מתפתחת העלילה עד לגזירת המן הרשע, והתיקון הוא גם דרך המשתאות, אך הפעם עם שליטה - אסתר המלכה נקראת אל המלך. כיצד התירו לה ללכת אל המלך? הרי יש בכך גילוי עריות באופן הקשה ביותר? הגמרא בסנהדרין (דף עד) עוסקת באיסור שלוש העבירות החמורות - עבודה זרה, שפיכות דמים וגילוי עריות שעליהם נהרגים ולא עוברים. ומדוע כך הורה מרדכי הצדיק לאסתר? והגמרא עונה או משום שאסתר "קרקע עולם" הייתה, פירוש פסיבית לגמרי במעשה העבירה, או משום שרק העברה על דת מחייבת מסירות נפש.

בכל אופן המגילה רצתה ללמד אותנו: ראשית תקנת העולם תהיה בריסון היצרים, בשמירת גבולות ברורה בין שני המינים. הכוח והסמכות של איש או אישה אינם מתירים לו בשום אופן השחתה בעריות! לא אצל מלך, שר, מנהיג, "רב" או כל סמכות אחרת.

לקח זה מהמגילה מהדהד בפעילותו החשובה של פורום תקנה בימינו. הפורום, שהוקם מתוך מטרה למגר פגיעות מיניות במגזר הדתי בתחום מרות וסמכות, מתמודד עם אותן סוגיות בדיוק – ניצול כוח ומעמד לפגיעה בחלשים. בדומה למגילה, הפורום מזהה כיצד דמויות סמכות עלולים לנצל את מעמדם באופן פסול, בניגוד מוחלט לערכי היהדות.

פורום תקנה ממשיך את רוח המגילה בעמידה על כך שאין סמכות או מעמד שמתירים פגיעה. כפי שהמגילה מלמדת שגם מלך אינו רשאי לפגוע, כך פועל הפורום להבהיר שגם דמויות נערצות ובעלות השפעה אינן מעל לחוק ולמוסר.

ראשית על החברה לפעול על ידי אמות מידה מוסריות- הצבת גבולות ברורים, התייחסות לכבוד האדם כערך עליון, ריסון עצמי בכל התחומים כולל בענייני עריות, ומתוך כך אפשר להגיע לבניית חברה מתוקנת שתהיה ראויה אפילו לבית מקדש.

הכותב הוא הרב גבי קדוש, חבר פורום תקנה