האם השיח הצנוע בנושאים שבינו לבינה בחברה החרדית, ואולי אף מעבר לה, הופך את בני ובנות המגזר הצעירים לקורבנות קלים לתקיפות מיניות? שאלה זו עלתה לשיח הציבורי בעקבות שורת אירועים חמורים המטופלים בימים אלו על ידי המשטרה והפרקליטות.
על סוגיה זו שוחחנו עם הרבנית יהודית שילת, מייסדת פורום תקנה, הפועל למניעת פגיעות מיניות במגזר הדתי והחרדי. לדבריה, עד לפני כ-15 שנה הייתה התעלמות כמעט מוחלטת מהתופעה במגזר החרדי, אך כיום המודעות עולה, בעיקר בשל פעילותם של ארגונים שונים. "הפורום שלנו פועל כבר עשרים שנה, בעיקר בציונות הדתית, אך דרכו נפתח צוהר גם למה שמתרחש בחברות סגורות אחרות, כולל החברה החרדית, וכיום יש בה מודעות רבה יותר מבעבר", היא אומרת.
במסגרת ההתעוררות למאבק בתופעה, מציינת הרבנית שילת מגוון יוזמות במגזר החרדי: סדנאות למורות, תכניות להגברת מודעות ההורים, והכשרות ייחודיות למלמדים בתלמודי תורה, כדי שיוכלו להבחין בסימנים לפגיעות בקרב תלמידיהם. בנוסף, היא מספרת על הצגות תיאטרון המעובדות במיוחד עבור תלמידים במגזר החרדי, במטרה להעביר את המסר בצורה מותאמת לשפתם ולתרבותם.
עם זאת, שילת מדגישה כי החברה החרדית עדיין לא פיתחה מנגנונים מספקים לטיפול בעברייני מין, במיוחד במציאות שבה לא רוצים לפנות למשטרה. "זו חברה היררכית, בה חסרים גם האומץ וגם ההבנה שמדובר בפיקוח נפש ולא רק בשאלה של לשון הרע", היא מסבירה.
בשנים האחרונות, גופים וגורמים חרדיים החלו להיוועץ באנשי פורום תקנה ובמומחים מטעמו, אך לדבריה, ההצלחה במגזר זה קשה במיוחד כאשר הפוגעים הם בני משפחות נחשבות, כמו משפחות אדמו"רים ואנשי רבנות בכירים. "הבעיה קיימת במיוחד בקהילות החסידיות, שם יש חשש גדול יותר להוקיע דמויות ממעמד גבוה", היא מסבירה.
להערכתה של הרבנית שילת, מנהיגי הקהילות התורניים עדיין אינם מודעים די הצורך לחומרת הבעיה. "הם מדברים על הצורך בתשובה, אך כאן מדובר בסטייה שיכולה להוביל אדם לעבור על אותה עבירה שמונה פעמים ביום. זה דורש טיפול פסיכולוגי ורפואי", היא אומרת.
שילת מוסיפה כי יש להטיל מגבלות נוספות, שאינן קיימות כיום בחוק, אך מעוגנות בהלכה: "למשל, איסור ייחוד וסדרי חזרה בתשובה הלכתיים, הכוללים עזיבת החטא – מה שלא יכול לקרות ללא טיפול נפשי ופיזיולוגי".
למרות הקשיים, שילת סבורה כי הקהילה החרדית מתחילה להבין את גודל הנזק הנגרם מפגיעות מיניות. "לצערנו, זה קורה בעקבות קטסטרופות גדולות – פרשות של משגיחים, סופרים ועוד. כשהדברים מתפרסמים, דעת הקהל משתנה", היא אומרת.
שיתוף הפעולה של גורמים חרדיים עם פורום תקנה משקף, לדעתה, את השינוי שמתחולל. "הצלחנו להביא תלמידי חכמים ואנשי מקצוע לעבוד יחד – שילוב הכרחי לטיפול בתחום הזה. בציבור החרדי שיתוף פעולה כזה עדיין כמעט ולא קיים, וזה מאט את קצב ההתמודדות עם המקרים", היא מסכמת.
בעוד שהמודעות לנושא הולכת וגוברת, הרבנית שילת מזהירה כי ללא מנגנונים מסודרים להתמודדות עם עבריינים, החברה החרדית תמשיך להתמודד עם פגיעות חמורות שיכולות היו להימנע. לדבריה, רק שילוב בין חינוך, מניעה והרתעה יוכל להביא לשינוי אמיתי וליצירת סביבה בטוחה יותר עבור בני הנוער והצעירים במגזר החרדי.