מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", המוזיקאית הדתייה אילנה עדני נעה ברחבי הארץ, מופיעה מול קהלים שנושאים כאב אישי לא פשוט: אמהות לחיילים וחטופים, נשים חטופות ששבו, נשות מילואימניקים וחיילות.
"אני מופיעה בפני כל מי שצריכה קצת תקווה וכוחות בימים אלו", היא מספרת בשיחה עם ערוץ 7, "והמפגשים האלה מטלטלים אותי בין הרצון לתת להן כוח, לבין הניסיון לעמוד בים הכאב שעוטף את הערבים האלו".
אחד הרגעים שלא תישכח התרחש ביום ה-30 למלחמה. "הייתה לי הופעה ממש בשטח אש, במושב בטחה. ברקע הפגזות, ואנחנו כמה קילומטרים מהחטופים. כששרתי 'שמע ישראל', כולן זעקו איתי. כל אחת קיבלה על עצמה חטוף לתפילה והפרחנו בלונים שהגיעו לעזה. הרגשתי שאנחנו ממש מעבירות להם כוחות. זה היה מצמרר".
ימים לאחר מכן, התקיים ערב הפרשת חלה לציון יום הולדתה של אביגיל שנחטפה לעזה לאחר שהוריה נרצחו. "כשחזרתי הביתה באמצע הלילה, קיבלתי הודעה שהיא ברשימת הילדים שישוחררו בפעימה הראשונה. כמה תפילת נשים מעומק הלב מחוללת ניסים", היא אומרת.
מאותו לילה נולד השיר "חרבות בלב", שמתאר את התחושה הכללית של עם ישראל באותו הזמן. "שיר שנכתב מדם ליבנו, על אותו היום שכולנו הבנו ש'אין לנו על מי לסמוך, רק על מלך העולם'".
גם השיר "מדברת איתך" נולד מתוך רגע מרגש במיוחד – מסיבת סידור של בנה אליה מאיר, "הילדים שרו לשלום החיילים והחטופים, וזה ריסק אותי. רציתי פשוט לדבר עם אבא שלי... עם אבא שלנו. זה שיר מאוד אוניברסלי שמדבר את כולן".
את הקליפ היא צילמה מול הכותל, בהפקת עמית בשור – מפיק בינלאומי שהניח תפילין בעקבות הפרויקט. "המשפט 'שמע ישראל' בשיר קיבל משמעות עמוקה מאוד הפעם, זה המשפט שהיה כאות זיהוי בתוך כל התופת".
"בשור, שחתום על להיטים בחברת תקליטים בינלאומית, התחיל לעבוד איתי על השיר, משהו בשיר, בהגשה הקולית, חיבר אותו ליהדות שלו, אחרי מאורעות ה-7 באוקטובר זה ממש נגע בו. בעצם זו פעם ראשונה שהוא עובד עם זמרת ישראלית ועוד דוסית, כאשר תוך כדי עבודה, עמית החל להתוודא ליהדות שלו , הפרויקט מאוד ריגש אותו בפאן האישי והוא החל להניח תפילין ולהתעניין בבית אבא".
בין האירועים שמילאו אותה השראה: ערב ראש השנה עם שורדת השבי ילנה טרופנוב, אמה של סשה, החטוף ששב מהשבי, ערב עם משפחתו של אליה כהן, ערב לחזרתה של אגם ברגר, ומופע ענק מול הכותל עם עמותת "עלות השחר". "זה היה מחזה היסטורי. נשים מכל גווני הקשת – דתיות, חרדיות ורחוקות – כולן רוקדות יחד. זה מחזה של גאולה ממש".
היא גם לא שוכחת את הרגע בו ספיר כהן, חטופה ששבה, שיתפה את סיפורה באירוע מרגש. "הבטחתי לה ולעוד נשים – בע"ה נעשה מסיבת כלה לכל החטופות שישובו. באתי לחזק – ויצאתי מחוזקת".
אחד הרגעים האישיים המטלטלים ביותר עבור עדני התרחש כששמעה על חטיפתו של בר אברהם קופרשטיין, בנה של חברתה ג'ולי. "אנחנו מאותה שכונה בחולון. הילדים שלנו היו באותם גנים. לראות את האמונה והאצילות שלה – גם כשהיא שבורה – זה חונק אותי בדמעות כל פעם מחדש. בכל הופעה אני פותחת בתפילה לשובו. אלפי בנות עונות אמן ומקבלות קבלות. זה מצמרר".
כמוזיקאית דתייה, עדני אינה מתעלמת מהמגבלות ההלכתיות. "ברור שזה מגביל. רק 60% מהעולם יכול לבוא להופעה שלי", היא אומרת בחיוך, "אבל אני משתדלת לא להתפשר על ערכים. החיים לימדו אותי שלפעמים חלומות מתנגשים, ואני לומדת לאהוב את מה שכן הגשמתי".
היא מספרת: "התעסקתי בדוברות, פוליטיקה, רדיו - בעצם כל מה שקרוב, אבל לא בדיוק. המוסיקה במשך שנים הייתה רק מהצד, היה קשה לי לוותר על העקרונות עליהם חונכתי. על האמת שהרגשתי בתוך תוכי. תמיד ידעתי שההלכה קשה לי בטירוף, אבל יש בה אמת. אני נלחמת עליה כל חיי, אני משתדלת ומתפללת על זה יום יום, שאצליח לעמוד בניסיונות ובאתגרים תמיד. זה נעשה מורכב עם השנים, במיוחד היום שיש טשטוש ובלבול ענק בהלכה זו. בוא נגיד שאמרתי בחיי הרבה כן ב"ה, אבל הרבה יותר לא, להצעות שיכלו לקחת אותי הרבה יותר רחוק מבחינת הקריירה המוסיקלית".
לדבריה, התחום מתקדם אך עדיין דורש מאמץ אדיר. "במוזיקה לנשים כל העבודה נופלת עלייך. את רוצה ליצור, להופיע – אבל גם לדאוג לכל ההפקה. ובכל זאת, ברוך ה', התוצאות בשטח לא נופלות מעולם הבידור הכללי. להיפך – שירת נשים היום מקבלת חיבוק גדול מהקהל. זה הכוח להמשיך".
בחג הפסח, עדני משתפת בתחושת החירות האישית שלה: "חירות בשבילי היא החופש ליצור בלי לפחד, ולהגיע לכמה שיותר לבבות – בלי להתפשר על הזהות. אישה שמחה – בית שמח! זה כבר פסח שני שבו יש עדיין שבויים שלא זוכרים מהי חירות בכלל... אנא ה', שתבוא ישועה שבלב, אמן".
לסיום היא משתפת בצעד החדש שלה - השקת אתר, "האתר החדש שלי עלה בימים אלו ובשבילי זו חתיכת חירות לאחר שנים של עבודה קשה, הוא מסכם את כל העשייה עד כה ועוד הרבה הפתעות בדרך, הודו לה', ה' גדול – אחרי שנים שאני עובדת עליו".