אגם ברגר, התצפתינית ששוחררה משבי חמאס, מספרת על מחשבותיה ותחושותיה לקראת חג הפסח במאמר שפרסמה בעיתון "וול סטריט ג'ורנל".
"נחטפתי על ידי חמאס, נלקחתי לעזה והוחזקתי כבת ערובה במשך 482 ימים. היום אני בבית, בריאה ושלמה בגוף, בנפש וברוח, וכשפסח בפתח - זו הזדמנות עבורי להרהר על משמעות 'החירות', כפי שחוויתי אותה בשנה וחצי האחרונות", כתבה ברגר.
היא שחזרה את את רגעי החטיפה הקשים מבסיס נחל עוז ב-7 באוקטובר 2023. "ברגעים המחרידים הללו, כשנחטפתי, הייתה לי החירות לבחור מה לומר. אמרתי, שוב ושוב, את אותו פסוק שיהודים על סף המוות אמרו במשך אלפי שנים: 'שמע ישראל, ה' אלוהינו, ה' אחד'".
היא תיארה את התחושה הקשה אך המחזקת לאחר ששרדה את הטבח: "להבין ששרדתי את הטבח - כשתינוקות, ילדים, נשים וקשישים נהרגו רק מפני שהיו יהודים - גרם לי להבין שנבחרתי על ידי אלוהים, ושהוא יגן עליי. ידעתי גם שאינני היהודייה המאמינה הראשונה שנכלאת. המנהיג החסידי רבי שניאור זלמן מליאדי, המקובל רבי שמעון בר יוחאי, הקדוש רבי עקיבא, יוסף מספר בראשית, ואברהם, שלפי התלמוד בילה 10 שנים בכלא - כל אחד מהם היה במצבי".
ברגר הדגישה כי למדה בשבי, כפי שלמדו אבותיה, ש"המאסר אינו יכול להכריע את החיים הרוחניים הפנימיים. האמונה שלנו והברית עם אלוהים, הסיפור שאנו זוכרים בפסח - חזקים יותר מכל שובה אכזרי".
היא סיפרה כי למרות ניסיונות חמאס לכפות עליה להמיר את דתה לאסלאם, "הם לא יכלו לקחת את האמונה שהייתה נצורה בליבי".
היא בחרה לשמור על כל צום יהודי אפשרי בשבי, וסיפרה כי השובים שלה הביאו לה טקסטים דתיים יהודיים שמצאו בשטח, בניסיון להבין אותם. ברגר שמרה על כשרות למרות שלפעמים זה היה כרוך ברעב, וסירבה להדליק אש בשבת עבור שוביה.
יחד עם לירי אלבג, שגם היא שוחררה משבי חמאס, הן ציינו את הפסח בשנה שעברה בתנאים קשים. "מוחזקות בחדר קטן, ללא אור טבעי, עשינו כל שביכולתנו כדי לייצר אווירת חג. ניקינו את חדרנו וקישטנו את השולחן במפיות ו'קישוטים' קטנים אחרים שהכנו משאריות נייר".
לירי אף כתבה לה הגדה של פסח מאולתרת. הן שמעו ברדיו על השולחן שנערך עבורן בכיכר החטופים בתל אביב, ובכו יחד כשאכלו את הפיתות שאיחדו אותן עם "לחם העוני" של אבותיהן במצרים.
ברגר סיימה את דבריה בקריאה להשבת יתר החטופים: "בעוד שאחגוג את החג הזה עם משפחתי, הוא עדיין לא יהיה שלם. ישנם 59 חטופים שעדיין מוחזקים בעזה, 24 מהם מאמינים שהם בחיים. זהו הפסח השני שלהם בכבלי ברזל. איננו יכולים להרשות שלישי".
היא הציעה "לשון גאולה" חמישית: "והשבתי אותם", וקראה לזכור את 7 באוקטובר ולפעול להשבת החטופים ולהבטחת ביטחון העם היהודי. "לעם היהודי אין היסטוריה - יש זיכרון", סיכמה. "כעת יש מצווה כואבת חדשה: 'זכור את 7 באוקטובר'".