שורד השואה מנחם הברמן התראיין לערוץ 7 לרגל יום הזיכרון לשואה ולגבורה, ושיתף את סיפורו הקשה מגטו מונקאץ', דרך מחנות ההשמדה אושוויץ ובירקנאו ועד למחנה בוכנוואלד – שם שרד את מצעד המוות והצליח להימלט. בראיון העביר מסר של אחדות ותקווה לעם ישראל.
"יום השואה הזה זה 80 שנה של הניצחון שלי על הגרמנים", פתח מנחם את השיחה. "הייתי בגטו מונקאץ', אושוויץ ובירקנאו. עבדתי בפינוי אפר מהמשרפות. הייתי עגלון, הובלתי דברים למחנות. כל יום הובלתי חלב לרכבת והורדתי כדי חלב לבלוק אצל מנגל'ה שם הוא עשה ניסיונות".
בהמשך תיאר את הדרך הארוכה למחנה בוכנוואלד. "הלכנו חמישה ימים ברגל עם כפכפים, גופיה, מכנסיים וג'קט. כשיצאנו קיבלנו לחם של חצי קילו. הלכנו בקור של 20 מעלות מינוס, היינו צריכים לשמור לא לדרוך על הגוויות בדרך".
אחר המסע הרגלי הגיעו לתחנת רכבת, שם נדחסו 160 איש בקרון אחד. "ביום השלישי לקראת צהריים אנחנו שומעים רעש של מטוסים. ירדו כמה מטוסים של האמריקאים, הם הפציצו, פתאום אמרו לי החבר'ה 'מנחם, יורד לך דם בגב', נכנס לי חתיכת מסמך".
בבוכנוולד יצאו מהקרון שלו 22 בני אדם ששרדו מתוך ה-160 שנכנסו בתחילת המסע. "בקושי יכולתי לרדת, הייתי בלי כוח. סחבו אותי. בבלוק 66 של הילדים הייתי שם עד תחילת אפריל, האמריקאים התקדמו אז התחילו לעשות מצעד המוות. ביום השני הגיעו לבלוק שלי, היינו שם 800 ילדים עד גיל 18. הוציאו בערך 200 למצעד המוות".
שני חברים שהוא פגש בבלוק שיתפו אותו במנהרת ביוב שהם מצאו באזור והזמינו אותו להצטרף להימלטות משם כדי להימנע משליחה למצעד המוות. "מהבור הזה בערך 300 מטר היו עמדות של השמירה. ישבנו שם עד שהיה חושך ואז יצאנו לבלוק, היינו חמישה ימים בבלוק הזה, לא אכלנו ולא שתינו. ביום העשירי קמנו בבוקר, היינו גמורים, לא יכולנו ללכת".
ב-10 באפריל הגיעו הגרמנים ושלחו אותו למצעד המוות. "כשהיינו כבר מחוץ למחנה הייתה אזעקה של המטוסים האמריקאים אז הם מיד סגרו את הדלתות ואני מסתובב ליד הגדר ואני רואה חוטים שלא נמצאים עד למטה, נשכבתי על הבטן ו'זה מלמעלה' דחף אותי ורצתי לבלוק".
למחרת, המחנה היה שקט. "לקראת השעה 10 שמענו את מפקדת המחנה ברמקול מבקשת שכל השמירה מסביב יקחו את הנשק וילכו למפקדה. הם באו אלינו עם מכונות ירייה. אמרנו בטח הם מגיעים אלינו - אמרנו 'שמע ישראל', לוקח עוד שנייה והם נעלמו. אחרי הצהריים שמענו ברמקול קול באידיש - הרב של הצבא האמריקאי, שאמר 'ילדים תצאו מהחורים, אתם משוחררים'. הוא הגיע, מתוך ה-800 נשארנו בערך 100".
מנחם ביקש להעביר מסר: "אנחנו קודם כל צריכים להיות מאוחדים, אסור שלא נהיה מאוחדים. איך אפשר? חייבים. אנחנו צריכים להיות מאוחדים ולהיות טובים ולגדל ילדים שילכו בדרך הישר, לעזור אחד לשני ולשמור על הארץ, אין לנו מקום אחד".
הוא הביע התנגדות להשוואה בין מתקפת החמאס לשואה: "אני שומע שאומרים שהחטופים שורדי שואה, זה אני לא מסכים לגמרי, הם לא ניצולי שואה - הם אנשי אסון השבעה באוקטובר".