הסערה סביב מינויו המסתמן של האלוף דוד זיני לראש השב"כ חושפת לא רק מחלוקת על איוש תפקיד בכיר, אלא בעיקר מסע ציד פוליטי חסר תקדים, המבקש לסכל בכל מחיר את מהלכיו של ראש הממשלה.
מתקפה זו, המתחפשת לדאגה ל"ממלכתיות" ול"טוהר מידות", משתמשת בטיעונים שקופים כביכול, אך למעשה מונעת מניסיון עקבי לשתק את הממשלה הנבחרת ולמנוע ממנה לממש את סמכותה.
הקש ששבר את גב הגמל, כך נדמה, הוא הטענה המקוממת בדבר "משיחיותו" של זיני. הנה, קצין קרבי עתיר זכויות, גיבור ישראל שנלחם בשדה הקרב למען ביטחון המדינה, אב ל-11 ילדים שחי חיים דתיים מלאים – והופך לפתע ל"איום משיחי" על הממלכתיות?
זוהי לא פחות משיטה פסולה לדה-לגיטימציה של מועמד ראוי, רק בשל השתייכותו הסקטוריאלית. האם אדם דתי אינו יכול להיות ממלכתי? האם קצין שרואה ערך בדרכו הרוחנית, אינו כשיר להגן על כלל אזרחי ישראל, חילונים ודתיים כאחד? האם בעתיד מינוי אדם חרדי לתפקיד משמעותי ייתקל בהתקפה נוסח "הוא חרדי מידי"?
ההיסטוריה של צה"ל והשב"כ גדושה בקצינים ומפקדים מכל גווני הקשת הישראלית, דתיים וחילונים כאחד, שפעלו במסירות אין קץ למען ביטחון המדינה. הטענה הזו אינה אלא סטריאוטיפ זדוני, שנועד להטיל ספק במקצועיותו ובנאמנותו של זיני, רק משום שאינו עונה לפרופיל מסוים של "אליטות ותיקות".
מעבר לטענה המקוממת על "משיחיות", עומדת שורה של טענות משפטיות, שמעוררות תהיות קשות על תפקידה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, בהליך. כשכל מהלך של ראש הממשלה נתקל בחומת התנגדות משפטית, כשכל מינוי נבחן תחת זכוכית מגדלת אינסופית ובחשדנות, נוצרת תחושה שהייעוץ המשפטי הפך לכלי נוסף בארסנל הפוליטי של המתנגדים לממשלה.
ההתעקשות על "ניגוד עניינים" בנסיבות שבהן נתניהו פועל מכוח סמכותו הבלעדית למנות ראש שב"כ, עלולה להתפרש כניסיון לנטרל את יכולת הפעולה של הדרג הנבחר.
אם ראש ממשלה אינו יכול למנות איש אמון לתפקיד כה רגיש, ונדרש בכל פעם לאישור משפטי "נקי" שגבולותיו הולכים ומתרחבים, הרי שאנו עדים לשחיקה מסוכנת של הפרדת הרשויות.
זוהי כבר לא ביקורת עניינית, זוהי מלחמת התשה. מלחמת התשה שמטרתה לחבל בכל מהלך של ממשלת הימין, ללא קשר לטיבו או לנחיצותו הביטחונית. המתנגדים, בסיוע בלתי פוסק של גורמים בתקשורת ובאקדמיה, מנסים בכל דרך לפגוע בלגיטימיות של הממשלה הנבחרת ולמנוע ממנה להפעיל את סמכותה. במקום לנהל דיון על כישוריו המבצעיים המרשימים של זיני, על הצורך בדם חד בארגון או על חשיבות המבט הרענן מבחוץ, אנו נגררים לבוץ פוליטי של חשדות וסטריאוטיפים.
המינוי של דוד זיני לראש השב"כ הוא מינוי חשוב וחיוני. הוא מביא עמו ניסיון מבצעי שאין שני לו, מנהיגות מוכחת בשטח ויכולת להתמודד עם איומים אמיתיים. במקום להיכנע למסע הציד הפוליטי ולהתנגדות הלא-עניינית, על ראש הממשלה והקואליציה להמשיך בנחישות ולוודא שהמינוי יעבור.
זוהי לא רק שאלה של מינוי זה או אחר, אלא שאלה מהותית על יכולתה של ממשלה נבחרת למשול, ועל חופש הפעולה הנדרש לה לצורך שמירה על ביטחון ישראל. אל לנו לתת לשיקולים זרים, לניסיונות חבלה פוליטיים ולסטריאוטיפים פסולים, לפגוע בממלכתיות האמיתית – זו המאפשרת לממשלה נבחרת למנות את האנשים המתאימים ביותר להגן על המדינה.
הכותב הוא - יועץ תקשורת