"אני לא אוהבת את המילה השראה", אומרת מוריה דורות בן ארי לד"ר חנה קטן בראיון אישי, "כי אין לי מה לומר - תחיו כמוני. אבל אני כן מאמינה בבחירה. גם כשקשה, גם בתוך הכאב, אנחנו בוחרים - ואפשר לבחור בחיים".
מוריה, אם לשבעה ויועצת זוגית, הגיעה לאולפן לקראת עונת החתונות, אך הסיפור האישי שלה חורג הרבה מעבר למועדים ולרומנטיקה. את בעלה הראשון, חגי בן ארי ז"ל, הכירה במושב נוב שברמת הגולן, שם גדלו יחד. "הייתה בינינו זוגיות טובה מאוד", היא מתארת, "חגי היה אדם עם אינטליגנציה רגשית יוצאת דופן. הוא ידע לקרוא כל אדם, לדבר לכל אחד בשפתו".
חגי שירת בצנחנים ובשבוע שלפני תחילת הקרב הקרקעי במבצע צוק איתן, היה אמור להתמנות למפקד צעיר. אף שהיה בחופשה, בחר להצטרף לסיירת. "הוא כבר לקח איתו פנקס ורשם בו רעיונות למנהיגות", היא מספרת. בהתקלות עם מחבלים נפגע חגי בפגיעת ראש אנושה, שממנה לא שב להכרה במשך שנתיים וחצי.
"אנשים לא מבינים מה זה פגיעת ראש - זה שאתה נושם, אבל לא חי באמת. מהרגע שהפציעה קרתה, אני חוויתי את עצמי כמי שכבר נפרדה ממנו".
בתוך חוסר הוודאות המתמשך, נאלצה מוריה לגדל שלושה ילדים קטנים. "החיים לא שואלים אותך אם את מוכנה. הילדים היו החבל שמושך אותך לקום בבוקר. להכין סנדוויצ'ים, ללכת לגן, להתמודד".
כשהסתיימו השנתיים וחצי, ואחרי מותו של חגי, הציע לה חבר לצאת לדייט. בתחילה סירבה. "התרגלתי להיות לבד. זה הרגיש לי גדול מדי להתחיל שוב", היא מודה. אך לבסוף נענתה - והכירה את אביב, קצין צה"ל גם הוא. השניים נישאו והקימו משפחה משולבת. "חיברנו חמישה ילדים - הוא שניים ואני שלושה - ולאחר מכן הצטרפו אלינו עוד שניים יחד. היום אנחנו משפחה של שבעה ילדים, ברוך השם".
אולם תחילת הדרך לא הייתה קלה. "הייתה אופוריה של התחלה, אבל גם משבר לא פשוט. פתאום שאלתי את עצמי אם עשיתי טעות. ואז הבנתי - או שאני בורחת, או שאני לומדת איך לבנות את זה".
מוריה פנתה ללימודים במרכז שטר לייעוץ זוגי, והבינה שהשינוי מתחיל בתודעה. "אי אפשר תמיד לשנות את המציאות, אבל אפשר לשנות את האופן שבו אנחנו תופסים אותה. והתחולל בי שינוי מהותי".
מאז, היא עוסקת בייעוץ זוגי - גם לזוגות, אך גם לרווקים. "דווקא כמי שלא חוותה רווקות ממושכת בעצמה, גיליתי את הקושי שיש בעולם ההיכרות כיום. באחת ההרצאות שלי, רווק שנכח במקרה אמר לי שהמשפט שאמרתי - על זה שנוח לי לבד - נגע בו יותר מכל. והוא צדק. היום יש רווקים ורווקות שלא מצליחים לצאת מהמקום הזה".
מוריה מתנדבת כיום במיזם "חיבורים", שמטרתו להציע חלופה לעולם ההיכרות הדיגיטלי השטחי. המיזם מלווה גם פצועים, יתומים ואלמנות מהמלחמה הנוכחית, ומוריה עצמה מלווה אלמנה שנפגעה ישירות ממלחמת "חרבות ברזל".
"הזוגיות היא מרכז החיים", היא מסכמת. "כשהיא מתערערת, כל תחומי החיים מושפעים - הורות, עבודה, תחושת ערך. כשמטפלים בה, זה גולש לטובה לכל הכיוונים"
ובבחירה? היא ממשיכה להאמין. "אני לא מטיפה לאף אחד לחקות אותי. אבל אני כן מאמינה שלכל אחד יש את היכולת לבחור. גם כשהכול נראה תקוע - לבחור שלא להיגרר, לבחור לחיות".