נפילת דוד ליבי הי"ד חשפה תופעה ייחודית

שמואל נהון, מומחה לעיצוב תודעה, מבקש להדגיש את הייחוד בסיפורו של דוד ליבי הי"ד שנפל ברצועת עזה בשבוע שעבר.

"דוד ליבי, בן 19, לא חייל, נהרג בעזה. אתם תשמעו על זה לשתי שניות וחצי, הוא לא ימשוך תשומת לב כי הוא לא מאלה שמושכים תשומת לב. אבל לדוד ליבי יש סיפור עמוק מבלי להכיר אותו. דוד ליבי שרת בשם משרד הביטחון כמפעיל צמ"ה, כלי הנדסי כלשהו. זה יכול להיות D-9, זה יכול להיות דחפור. הוא עסק בעבודות בינוי בעזה והיה חלק אמיתי ואינטגרלי מהמאמץ המלחמתי.

למה זה מעניין? למה הדמות הזאת צריכה להיזכר? כי היא מספרת סיפור עמוק יותר. בתור מי שמנהל חשבונות של גופי תחבורה רבים בישראל, וגם של משרד תחבורה וכל התחום הזה הוא חלק ממני כבר שנים, מפעילי הצמ"ה לא זכו עד למלחמה הזו להסברה. כלומר, לא הסתכלו עליהם כעל כלי נשק בכלל. בדיוק כמו שלא הסתכלו על הסברה כעל כלי נשק", מוסיף נהון.

הוא מציין כי "למעשה, רוב מפעילי הצמ"ה היום הם לא בדיוק מאוהדי ישראל. ציונים הם לא. ואז אנחנו נתקעים, בדיוק מה שקרה כאן עכשיו, עם חוסר קיצוני במפעילי צמ"ה. מי שהצילו את המצב אלה המפעילים המבוגרים, אנשים בני שבעים שחזרו לעבוד. אלה המובילים, מובילי טנקים שחזרו לעבוד בגיל 75 ו-80. אלה נהגי ההסעות שכבר יצאו לפנסיה מזמן וחזרו לעבוד. אין אנשים כאלה יותר. אין".

נהון מדגיש כי דווקא בין מה שמוגדר "נערי גבעות" נמצאים מי שיודעים לתפעל את הכלים המדוברים. "כל התחום הזה של פועלי כפיים נעלם. איפה הוא כן קיים? אצל אנשי הגבעות, אצל המתיישבים הצעירים. אנשים שלא גויסו לצבא כי הם נערי גבעות, כי הם אויבי העם. אז הם לא יכולים להתגייס לצבא. הם לא יכולים להתגייס לפעילות קרבית משמעותית כי הרי יש להם 'תשתית רעיונית בעייתית'.

אבל איפה הם כן באו לידי ביטוי? בתחילת המלחמה, אם מישהו זוכר את זה בכלל, הם אלה שעסקו בריתוך גגונים לטנקים ולנגמשים. הם אלה שעסקו במיגון כי הם יודעים לרתך, הם יודעים לבנות, הם יודעים לנהוג בטרקטור. הם, וייתכן שזה נשמע קצת מוזר, הקיבוצניקים. מה לעשות? הם עובדים עבודת כפיים. אבל לא שומעים עליהם כי הם בסך הכל עובדים במשרד הביטחון. יחידים שמוכנים לעבוד בעזה ולסכן את החיים שלהם. לא תמורת כסף אלא תמורת הגאווה והרצון יתרום לעם ישראל".

"אז אני בכוונה מדגיש את הסיפור הזה כאן. כי לדוד ליבי הי"ד מגיע הרבה יותר מעוד איזו הודעה שולית. הרי הוא לא יקבל מעמד של חלל צה"ל, הוא יהיה עוד אחד שנהרג, עוד אזרח בדרך למטרה הגדולה והלא בדיוק ברורה. דוד ליבי, תודה רבה לך ממני. תודה רבה לך ממני על זה שהראית שיש עוד צעירים עובדי כפיים, לא רק לוחמים, שמבינים מה היא עבודה קשה ומוכנים להקריב את חייהם כדי באמת לסייע במאמץ מלחמתי", סיכם.