השר זאב אלקין מתייחס לתחושת הבלבול בציבור בעקבות האטת הלחימה בעזה והגברת הסיוע ההומניטרי ומציין כי לדעתו ישראל ממשיכה להתקרב ליעד המרכזי של המלחמה, השמדת החמאס.
"תחושת הבלבול", אומר אלקין בראיון בעמדת השידור של ערוץ 7 בכנס 'קרן קהילות, נובעת מ"שגיאה טקטית שלדעתי מדינת ישראל עשתה בחודש האחרון. ישראל חיה בתודעה שמחר בבוקר יש הסכם לשחרור חטופים, אז עשו הרבה פעולות חשובות בעזה מהר לפני שנכנס ההסכם, אבל מצד שני הרבה פעולות אסטרטגיות שהיה אפשר לעשות לא התחילו אותן כדי שלא יצטרכו לעצור באמצע".
"אני חושב ששגינו בזה", מציין אלקין."כבר לפני כמה שבועות אמרתי שאני מרגיש שחמאס מורח זמן בכוונה כדי להגביל אותנו מלעשות צעדים אסטרטגיים, ושצריכים לשים לחמאס אולטימטום. אין דבר כזה של המשחק הזה של צעד קדימה, צעד אחורה. אני מקווה ורואה שהולכים כנראה לכיוון הזה. אני חושב שזה הדבר הנכון לעשות".
על משמעות הכיוון הזה אומר אלקין כי בראש ובראשונה מדובר בהפסקת המציאות בה אנחנו מגבילים את עצמנו בשל תודעת העסקה שתקרה עוד מעט. בנוסף, "לשים לחמאס אולטימטום ולומר שאם הם רוצים הסכם, בבקשה עד תאריך מסוים, אבל אם אין הסכם נפעל כאילו אין הסכם בזמן הקרוב ונפעיל מדרגות לחץ שלא הפעלנו עד עכשיו".
אלקין מציין כי ישנן כמה וכמה פעולות צבאיות שכבר קיבלו את אישור הקבינט ועדיין לא בוצעו. בנוסף, יש לטעמו לשים על הכוונת את כל הזרוע השלטונית של חמאס. "להילחם לא רק בזרוע צבאית, אנשים עם נשק שמסתתרים במנהרות, אלא דווקא להילחם באנשים שנמצאים הרבה פעמים בלי נשק ומעל הקרקע. הם מנהלים את האוכלוסייה", הוא אומר ומעיר כי גם מנהיגי חמאס שנמצאים בחו"ל צריכים להיות יעד עבור ישראל, אבל בראש ובראשונה יש לעצור או לחסל כל מנהיגות חמאסית בעזה.
הנקודה הנוספת שהשר אלקין מזכיר היא נקודת השטח. "האויבים שלנו הכי מפחדים מזה שאנחנו לוקחים להם שטח ולכן חמאס צריך להבין שאם הם לא רוצים הסכם יש שטחים ברצועת עזה שהם לא יקבלו חזרה בכל מקרה. אני מאמין שזה מה שצריך לעשות ואני פועל לכיוון הזה ומקווה שזו תהיה דעת הקבינט".
אלקין, השר הממונה על שיקום הצפון במשרד האוצר, מסביר גם על הליכי החזרה לשגרה ביישובי גבול הצפון, תהליך המתפרס על פני תקופה ובשלבים מדורגים.
"הצפון משתקם ומתחיל להתפתח ויש הרבה מאוד אתגרים קדימה", אומר השר ומציין כי השלב הנוכחי הוא השלב האחרון בחזרתם של התושבים לישובים, מהלך שתוכנן להתקיים עד חודשי הקיץ על מנת לאפשר למשפחות עם ילדים להשלים את שנת הלימודים במוסדות החינוך בהם השתלבו ולהיערך לשנת הלימודים החדשה.
לדבריו, מספרם המדויק של החוזרים לישובים יתברר בספטמבר עם השלמת שלב זה, ולמעשה מיד עם תחילת שנת הלימודים תהיה אינדיקציה מדויקת הרבה יותר לגבי היקף החוזרים ומספרם של אלה שיישארו בקהילות בהם נקלטו באזור המרכז, הן מבחינת תעסוקה והן מבחינת מגורים וכיוצא באלה.
עם זאת, מוסיף השר אלקין, השאיפה היא להחזיר את הצפון לימים טובים יותר מכפי שהיה בעבר, "וכבר עכשיו רואים גל מדהים ויפה של אנשים שרוצים לבוא לצפון. יש הרבה חדשים שמצטרפים, וזה גל שאסור לפספס אותו", הוא אומר ומזכיר בהקשר זה את תרומתם של הגרעינים התורניים, מקיימי הכנס.
"הגרעינים התורניים זה אחד הגופים שתמיד כששואלים מי מוכן להתייצב לדגל, הם קמים. ציונות דתית בכלל והגרעינים התורניים בפרט קמים ואומרים הנני. רואים את זה עכשיו עם משפחות צעירות שרוצות להגיע ליישובים שהם על קצה הגבול, ישובים שהם אלה שצריכים את החיזוק העיקרי".
בממשלה, אומר אלקין, רואים כיעד את חיזוק המגמה והענקת כלים שיחזקו את התהליך. בהקשר זה מזכיר השר את ההחלטה שהתקבלה באחרונה בישיבת הממשלה להקצאת מיליארד שקלים לחיזוק ישובים צמודי גדר. "זה סכום חסר תקדים לישובים האלה. חלק מאוד גדול מהכסף הזה נועד לקרוואנים עבור משפחות צעירות שרוצות להגיע ולהתיישב כבר עכשיו ולא לחכות עד שיבנו את ביתם".
חלק מהסכום יוקצה גם לסבסוד קרקעות. "יהיה אפשר ללכת ליישוב בגבול לבנון ולקבל קרקע מפותחת במאה אלף שקלים, ואם אתה מילואימניק פעיל, מה שחל על רבים בציונות הדתית, אז הסכום מגיע לחמישים אלף שקלים", מסכם אלקין.