אשת התקשורת עפרה לקס, ששכלה את בנה נווה, לוחם בסיירת מטכ"ל בקרבות ה-7 באוקטובר, ליוותה בשבוע שעבר בן נוסף, נשוי ואב לילדה, בגיוס לשירות קרבי בשריון.
"אני לא הראשונה", אמרה לקס בראיון לכאן רשת ב', בהתייחסות לגיוס בן נוסף אחרי השכול. "יש אחים שכולים שלוחמים כבר שנה ותשעה חודשים, יש בגיוס הזה, ראיתי את הבן של הרב שאול מויאל שהתגייס לקרבי".
לקס תיארה את תחושותיה ביום הגיוס, "אף פעם יום של גיוס קרבי הוא לא כזה בלב קל. ההורים מבינים את גודל השעה, אבל גם בשעת מלחמה זה היה יותר כבד. הרבה אימהות שם הסתובבו על לחיים רטובות, ועוד כשיש באמת את מסע השכול, אז זה יותר".
על החלטת בנה להתגייס לקרבי סיפרה, "זה מתחיל כמה חודשים קודם. הוא למד עד עכשיו הרבה שנים תורה, וידענו שברור שמתגייסים. נווה היה בסיירת מטכ"ל, אז אנחנו שייכים איכשהו לחיל המודיעין. הייתה לו אפשרות להגיע לתפקידים טובים מאוד שם, במיוחד שהוא אדם חכם מאוד. אבל בהתקרב הגיוס, הוא עשה בעצמו חושבים ואמר שמה שחסר כרגע לעם ישראל זה לוחמים, ואנחנו איתו".
לדבריה, "צה"ל מחפש בנרות. חברים עושים סבב רביעי וחמישי של מילואים, יש לנו אחיין שמגיח רק לפעמים מעזה. אז הוא אמר, חסרים - אני חלק מהדבר הזה. הוא רצה לדעת שאנחנו איתו, אמרנו לו לחשוב מה טוב לו. כשהוא הגיע למסקנה שהוא רוצה להיות קרבי, באמת בגופו להשתתף במאמץ של עם ישראל ושל המדינה הזאת. אמרנו לו, זה לא יהיה לנו פשוט, אבל אנחנו לגמרי איתך, זאת השעה, זה הצו".
כשנשאלה אם חשבה לומר "אנחנו את שלנו נתנו", השיבה, "זה משפט שאמרתי לעצמי, לא עלה בינינו כבני זוג. אנחנו יותר דיברנו על החששות - מה יקרה אם? אתה יודע שזו אפשרות ריאלית. בטור שכתבתי השבוע ב'מקור ראשון' כן שאלתי את עצמי את השאלה הזאת, כי אני חושבת שהאדם צריך להיות פתוח עם עצמו. האם לא כבר תרמנו? אני לא אוהבת להגיד תרמנו, אבל אנחנו כואבים, האם לא כבר נווה נתן את מה שהוא יכול היה לתת?".