שנת 2024, שהתאפיינה במשבר ביטחוני, כלכלי וחברתי, נחתמה עם רווחי שיא למערכת הבנקאית: הבנקים המסחריים בישראל הרוויחו יחד כ-30 מיליארד שקלים - עלייה של כ־15% לעומת 2023.
בנק לאומי הוביל את הרשימה עם רווח נקי של 9.8 מיליארד שקל - הסכום הגבוה ביותר אי פעם עבור בנק בישראל. אחריו דורגו בנק הפועלים עם רווח של 7.6 מיליארד ש"ח, מזרחי טפחות עם 5.5 מיליארד, דיסקונט עם 4.3 מיליארד, והבנק הבינלאומי עם 2.4 מיליארד.
הרווחיות נרשמה דווקא בשנה בה המשק התמודד עם ירידת דירוג אשראי, גיוס מילואים נרחב, אינפלציה גבוהה ומלחמה מתמשכת. חרף התנאים, הבנקים הציגו תשואות גבוהות על ההון - גבוהות יותר מבנקים מרכזיים ברחבי העולם, לרבות ארה"ב.
הסבר מרכזי לעלייה ברווחים הוא קיטון חד בהפרשות להפסדי אשראי: מ-7.6 מיליארד ש"ח ב-2023 ל-2.6 מיליארד בלבד ב-2024. הבנק הבינלאומי סיים את השנה ללא הפרשות כלל. צעדי ההתייעלות שביצעו הבנקים בעשור האחרון תרמו גם הם - הוצאות השכר ירדו והוצאות התפעול ביחס לנכסים פחתו משמעותית.
אחד הגורמים המרכזיים לרווחיות החריגה נוגע להתנהלות הציבור. בסוף 2024 החזיק הציבור כ-490 מיליארד ש"ח בחשבונות עו"ש, כמעט ללא שינוי משנה קודמת, אך רק 7.5% מהכסף זכה לריבית. כתוצאה מכך, הכנסות המערכת הבנקאית מעו"ש בלבד הסתכמו בכ-10 מיליארד שקלים.
אלון גלזר, סמנכ"ל בלידר שוקי הון, הסביר כי תהליכי ההתייעלות הובילו לירידה באינטראקציה מול הלקוחות, מה שאיפשר לבנקים להרוויח בקלות על חוסר ההבנה של הציבור. "התייעלות הבנקים אפשרה לנצל את חוסר ההבנה ואת העצלנות של הלקוחות", אמר, והוסיף כי הפיקוח על הבנקים מעודד יציבות אך לא תהליכים שתורמים ללקוח.
למרות הרווחים הגבוהים, גלזר מעריך שהמודל הנוכחי עשוי שלא להחזיק לאורך זמן: "אם קבלן נמצא בבעיה, הבנקים נותנים לו יותר כסף. זה עובד כרגע, אבל לא בטוח שיחזיק בטווח הארוך".