משרד התפוצות מתח ביקורת חריפה על עמדת פרקליטות המדינה, שטענה כי הסרטון שהודלף מפרשת 'שדה תימן' לא גרם כל נזק לביטחון המדינה.
בהודעת המשרד נמסר כי "תגובת הפרקליטות בסוגיית פרשת 'שדה תימן' עומדת בסתירה מוחלטת לעמדת גורמי המקצוע ונעשתה במחטף".
השר עמיחי שיקלי הדגיש כי "ההדלפה המבושלת שימשה נשק תודעתי בינלאומי, הובילה לליבוי אנטישמיות בקנה מידה עולמי, לערעור הלגיטימציה של מדינת ישראל ולהצבת חיילי צה”ל תחת סכנת רדיפה משפטית ופיזית".
שיקלי צירף לפנייתו לפרקליט המדינה עו"ד עמית איסמן חוות דעת ממנכ"ל משרד התפוצות, אבי כהן סקלי, ודרש עדכון ותגובה לבית המשפט העליון.
כהן סקלי כתב כי "במסגרת שטחי הפעולה שהועברו לאחריותו משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות מנהל את המערכה למאבק באנטישמיות ובדה לגיטימציה נגד מדינת ישראל, וכן מפעיל את מרכז השליטה והבקרה הלאומי למאבק באנטישמיות ברשת".
בדו"ח שהגיש המשרד צוין כי פרסום הסרטון, שהתברר כערוך, פגע בלגיטימציה להמשך הלחימה, הגביר איומים ממשיים על חיילי צה"ל, והביא לעלייה חדה בשיח אנטישמי ברחבי העולם. בין הנרטיבים שהופצו בעקבותיו: השוואת 'שדה תימן' למחנות ריכוז, לגואנטנמו ולאבו-גרייב, האשמות כי צה"ל הוא "צבא נאצי", ואף טענות כוזבות על "אונס בעידוד רבנים".
על פי הדו"ח, ביטויים אלו נחשפו בלמעלה מ-100 מיליון צפיות ברחבי העולם והפכו לכלי מרכזי בקמפיינים אנטישמיים מתואמים. "ממצאים אלו מדגימים כיצד ההדלפה הפכה בתוך ימים לכלי נשק בידי אויבי ישראל אשר הסב נזק של ממש בציר התודעתי והבינלאומי", נכתב.
לסיום נכתב כי "הדלפה זו גרמה לנזק תודעתי, מדיני וביטחוני מהמעלה הראשונה כאמור לעיל. על כן, על פרקליטות המדינה לראות במקרים מסוג זה פגיעה בביטחון הלאומי, להביא את הדברים בחשבון במסגרת העיסוק בסוגיה, ולהתייחס אליהם בהתאם לחומרתם".
מוקדם יותר משרד המשפטים הודיע לבג"ץ כי הוא לא מתכוון לחקור את הדלפת הסרטון שעסק בתקיפה, לכאורה, של מחבל נוח'בה. בתגובת המשרד נכתב כי הסרטון לא גרם כל נזק לביטחון המדינה ולא חשף מידע מסווג.
במסמך צוין גם כי על דעת המשנה לפרקליט המדינה וגורמי החקירה השונים הוחלט כי לא ניתן לבצע פעולות חקירה נוספות כדי לאתר את המדליף והבדיקה בעניין זה הסתיימה. נזכיר כי הסרטון שימש גורמים אנטי-ישראלים לתעמולה בטענה שפרסומו על ידי כלי תקשורת ישראלים מהווה הוכחה לנכונות טענות המחבל.