במהלך מבצע "מחנות קיץ" לפני שנה בג'נין, נפצע לוחם מגדוד 932 מירי שנורה לעבר כוח צה"ל.
חניכי קורס מ"כים נכנסים לאיתור. ע' וחברו עולים להחליף שני לוחמים אחרים בשמירה. "פתאום אנחנו מזהים דמויות בחלון", הוא משחזר בראיון שפורסם באתר צה"ל, שנה אחרי, "אנחנו מכוונים את הנשק ולא רואים משהו מיוחד, רק צללים. שתי דקות אחר כך - פתאום צרור מאותו החלון, ואני חוטף כדור".
"באותו זמן אני הייתי בכלל בקומה השנייה", ממשיך אותו סגן א', אז מ"מ בקורס מגדוד 932, "שמענו את הירי וכולנו מנסים להתאפס, ואז אני שומע צרחות מהחלון, ורואה את המ"כ שלי על הרצפה. משם לא עניין אותי כלום: אני דופק ריצה למטה להביא אותו".
"נגב 7, בוא. אני יוצא עם חוליה, נותן רתק, ואני צריך שיעלו חבר'ה לתת גם רתק מלמעלה, ומחלץ אותם, קדימה", נשמע המ"מ פוקד על חייליו.
יחד עם נגביסט ותוך קריאות "תן אש!", הצליחו השניים להגיע לעמדת השמירה ולחלץ את ע' ואת המ"כ שלצדו פנימה. "החיילים שלי הם הדבר הכי חשוב שיש", אמר סגן א' לאחר האירוע.
הלוחם ע' פונה לבית החולים במצב קשה ועבר ניתוח ושיקום ממושך. "בסך הכול עברתי ארבעה חודשים בשיקום מאושפז ועוד ארבעה בשיקום יום", סיפר.
לדבריו, כשצפה לראשונה בתיעוד החילוץ הבין את עוצמת המעשה, "זה אמיץ בטירוף וגורם לך לדעת כמה החברים והמפקדים יעשו בשבילך".
ע' הוסיף כי למרות שלא סיים את קורס המ"כים, האירוע חידד עבורו את משמעות הפיקוד, "להיות מפקד זה לא רק לחלק פקודות, זה גם להיות הראשון שרץ לחיילים שלך כאילו הם אחים שלך, ולחלץ אותם - לא משנה מה".