העיתונאית עפרה לקס, אימו של סגן נוה לקס ז"ל שנהרג בקרב ביום שמחת תורה, התייחסה בראיון ל"כאן מורשת" לשחרור החטופים ולהתמודדות המשפחה עם החג שהפך ליום של זיכרון אישי ולאומי.
"אנחנו נוהגים לומר שיש שני חדרים בלב", סיפרה, "אבל אני חושבת שיש יותר. יש אפשרות בעולם להיות בכמה תנועות נפש במקביל - התרגשות גדולה לצד כאב עמוק. התפללנו על השחרור של החטופים, התחננו על זה, שמחנו בשביל המשפחות. אבל בתוך כל זה יש חדר בלב שהוא עצוב מאוד".
לקס תיארה את ערב שמחת תורה כזמן של הודיה וגעגוע גם יחד, "היינו מלאי הודיה - לקדוש ברוך הוא, לחיילים, למשפחות, לכל מי שפעל. אבל לצד זה - לא כל החללים הוחזרו, והמלחמה עדיין לא נגמרה. חמאס לא הוכחד, והסכנה עוד כאן".
כשנשאלה על שחרור אסירים ביטחוניים כחלק מהעסקה, אמרה בזהירות, "ברור שרצינו שזה יהיה אחרת. אנשים יצאו למלחמה במסירות נפש, רצו לראות את חמאס נעלם. אבל אני לא בממשלה ולא בכנסת, ואני לא יודעת מה היה על השולחן. קשה לשפוט, רק אפשר לראות את התוצאות ולזכור שהמחיר כבד".
לקס שיתפה גם ברגעים האישיים של שמחת תורה בבית המשפחה בלוד, "נווה אהב את סוכות ושמחת תורה. אלה היו החגים שלו. הוא היה רוקד, מחבק את ספר התורה, מאיר פנים לכולם. בשנה שאחרי נפילתו נהרג חבר מהקהילה באותו יום - וזה כאילו אותו כאב שחוזר. קשה לשמוח ביום כזה, אבל אנחנו מנסים למצוא בו משמעות".
לסיום אמרה: "נוה היה של עם ישראל, לא במילים גדולות אלא במעשים קטנים, אחד ועוד אחד. הוא נהרג ביום שהוא כולו של עם ישראל, ובכל שנה כשאנחנו אומרים קדיש - זה לא רק עליו, זה על כולם. להיות שם בשביל העם שלנו - זו דרכו, וזה מה שאנחנו ממשיכים".