אבי אוחנה, אביו של יוסף חיים אוחנה ששוחרר משבי חמאס, שיתף בריאיון לכאן מורשת את תחושותיו לאחר חזרת בנו ואת הכוחות הרוחניים שהחזיקו את המשפחה לאורך השנתיים האחרונות.
“אני בעננים, בשמיים", אמר בקול נרגש. “שנתיים לא ישנתי מהכאב, ועכשיו אני לא ישן מהשמחה. הנס הזה, זה משהו מעל הטבע. ככל שעוברים הימים אני מבין כמה הוא גדול יותר ויותר. מתקיים הפסוק: ‘גם כי אלך בגיא צלמוות לא אירא רע כי אתה עמדי’".
לדבריו, לאחר חתימת העסקה האחרונה, הועבר בנו יחד עם עוד כשבעה חטופים לבור צר ועמוק, שם שהו בתנאים קשים במיוחד. "לא יכלו לשבת, רק לעמוד ולהישען על הקיר. לא היה חמצן. רק מזה, חלילה, אפשר היה למות. זה ממש ‘ויוסף הורד מצרימה’. יוסף בבור".
"הנס היה גדול, הוא סיפר המון דברים שלא ידענו. אחרי שנחתמה העסקה חשבנו שבטח מוציאים אותם מהמנהרות ומארגנים אותם, שאלתי אותו 'באמת היה ככה?' הוא אמר לי 'אבא מאז שנחתמה העסקה, שמו אותי עם עוד שישה חבר'ה, הורידו אותנו במדרגות, אנחנו יורדים למטה למטה למטה, חשבנו שנגיע למנהרה אחרת', הם הגיעו לתוך בור, זה בור שהיה כל כך קטן לשבעה גברים שהם לא יכלו לשבת, בקושי לעמוד ולהישען על הקיר, היה שם חוסר חמצן שרק מזה היו יכולים למות'".
אוחנה הדגיש כי מה שהחזיק את בנו בחיים היה האמונה והמשפחה. "רק דבר אחד - המשפחה. המחשבה על אבא, אמא, האחים, החברים. זה מה שנתן לו כוח".
על ההתמודדות האישית שלו בתקופה הארוכה אמר אוחנה, “לא הייתי אצל פסיכולוג ולא אצל פסיכיאטר. הפסיכולוג שלי היה רשב"י. כשהיה לי קשה הייתי נוסע לכותל, לקברות צדיקים, צועק לה' מעומק הלב".
לדבריו, ביום השבעה באוקטובר, כששמע על השבי, הוא אמר לעצמו: “ריבונו של עולם, תודה שהוא חי ולא נהרג. ראיתי סרטונים, הם כבר כיוונו עליו נשק, וברגע האחרון שינו החלטה ולקחו אותו חי. זו מתנה מאלוקים".
בהמשך הדגיש כי הנס של בנו הוא גם נס לאומי: “זה נס של עם ישראל כולו. כל יהודי שהתפלל, כל דמעה שנשפכה - היא חלק מהישועה הזאת. אנחנו ראינו את יד ה'”.
לסיום אומר: “מה למדתי? שגם כשנראה שהכול נגמר - שום דבר לא אבוד. הקדוש ברוך הוא לא שוכח אף אחד. אם יוסף חי חזר מהבור, גם עם ישראל יחזור. כולנו ניגאל בעזרת ה'".