במעמד חטיבתי שהתקיים הבוקר (שני), התייחס מפקד החטיבה הדרומית, אלוף-משנה גיל ורנר, להשבת גופתו של אלוף-משנה אסף חממי ז"ל, אשר נפל בקרב ב-7 באוקטובר.
ורנר פתח את דבריו ואמר: "758 הימים שבהם הלב של החטיבה לא פסק לפעום בשמו. שבהם ידענו - עוד נשיב אותו הביתה. והיום הוא שב אלינו, סמל להקרבה, למנהיגות ולמילה אחת שהוא גילם כל חייו, הנני".
עוד הוסיף על דמותו כמפקד: "אסף חממי זכרונו לברכה היה עמוד האש לפני המחנה, הלך ראשון ובחר כל פעם מחדש לעמוד בחזית. הוא לא שאל למה אני, אלא איך אני, איך אני בוחר להגיד, להוביל, איך אני שומר על אנשיי".
מפקד החטיבה ביקש להזכיר גם את יתר גופות החטופים שטרם הובאו לקבורה: "בזמן הזה נאחל לשובם של שמונה גופות החטופים שנותרו ברצועת עזה לקבורה ראויה בגבולות מדינת ישראל".
את דבריו סיים ורנר בהצדעה לזכר חממי: אלוף-משנה אסף חממי זכרונו לברכה, מפקד, לוחם ואדם. יהי זכרך ברוך אחינו, מפקדנו ואהובינו. הנני ואנחנו אחריך".
גופתו של חממי נחטפה לעזה עם לוחמי החפ"ק שלו, סמ"ר תומר אחימס ז"ל וסמל קיריל ברודסקי ז"ל, שגופותיהן כבר הושבו מעזה בעבר.
חממי ז"ל, בן 40 מקריית אונו, נהרג בקרב בקיבוץ נירים. הוא הותיר אחריו את אשתו ספיר ושלושה ילדים. בשבת בה אירע הטבח הוא שהה באוגדת עזה יחד עם בנו אלון בן ה-5. מיד כשהבין שיש חשש לחדירת מחבלים, הוא השאיר את בנו יחד עם חייליו בחמ"ל האוגדתי ויצא להילחם.
כבר בשעה הראשונה ללחימה נפצע קשה מחילופי ירי עם המחבלים, הוא הצליח להמשיך ולהילחם עם הפציעה, כשחייליו, ברודסקי ואחימס, סייעו לו וטיפלו בו עד שבהמשך נפטר מפצעיו וגופתו נחטפה לעזה.
בנוסף הושבו אמש לישראל גופותיהם של סרן עומר מקסים נאוטרה ז"ל וסמ"ר עוז דניאל ז"ל.
דניאל, בן 19 מכפר סבא, שהה בבוקר ה-7 באוקטובר במוצב "הבית הלבן" שנמצא סמוך לקיבוץ נירים. בשעה 6:30 בבוקר החלו להתקבל ידיעות במוצב על חדירת מחבלים.
דניאל ונאוטרה, בן ה-22 מלונג איילנד, שירתו יחד בטנק מספר 3. עם תחילת המתקפה קפצה המחלקה לטנק והחלה בלחימה. ככל הנראה, הכלי היה תקול, וכשנורה - הושבת.
במשך יותר משנה לא ידעו בני משפחת נאוטרה מה עלה בגורל בנם, עד שבחודש דצמבר 2024 התבשרו שנהרג באותו היום. היחיד ששרד מצוות הטנק הוא נמרוד כהן ששב לישראל עם סיום המלחמה.