סמ"ר איתי חן הובא למנוחות: "גיבור ישראל, סוף סוף שבת אלינו"

אלפי בני אדם ליוו הבוקר (ראשון) למנוחות בבית העלמין הצבאי בקריית שאול את סמל-ראשון איתי חן, שהושב בשבוע שעבר לקבורה בישראל אחרי 760 ימים בשבי חמאס בעזה.

מסע הלוויה יצא הבוקר מבית משפחתו שבנתניה, ורבים הגיעו ללוות את הוריו רובי וחגית חן כשהם אוחזים בדגלי ישראל.

חברו של חן לצוות, שורד השבי מתן אנגרסט הגיע להלוויה עם משפחתו. עוד הגיעו הרמטכ"ל לשעבר הרצי הלוי, כמו גם גדי איזנקוט, יאיר לפיד ובני גנץ. במקום נצפו גם ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט ואלוף במיל' יואב (פולי) מרדכי. בטקס השתתף גם הזמר עדן חסון, שלהופעתו הספיק ללכת איתי עם חברתו לפני שנחטף. הוא ביצע את שירו "שקיעות אדומות". בהמשך שר גם הזמר עידן עמדי.

בפתח הלוויה השמיעה המשפחה את הקלטות הקשר מבוקר הטבח בטנק של חן. בין היתר נשמע: "שלא יהיה פה איזה אירוע חטיפה מנחל עוז לרצועה, זו המשימה שלנו". עוד נשמעים החיילים קוראים: "יאללה שים גז שים גז. יכולים להיות מחבלים כל רגע חבר'ה. קוד קוד, אנחנו במלחמה".

"היה הרגע מטען. כולם בסדר? כולם פיקס? וואו, עלינו על מטען איתי. לייבו אתה בסדר?", קרא אחד הלוחמים, כנראה מפקד הטנק דניאל פרץ. "יאללה יאללה איפה, איתי? דבר אחי". חן השיב: "איפה שאני עליו עם התותח" - "אתה רואה אותו? תעיף אותו" - "איזה פוש נודר" - "איתי?" - "אה?" - "יופי רק מוודא".

"מה זה האירוע הזה אחי?", אחר השיב: "מה זה אירוע הזוי. מה שינסו עכשיו לעשות זה להוציא את מי שבחמ"ל ולחטוף". פרץ קרא לאנגרסט: "מבחינתי אני רואה מישהו, תדרוס אותו, תדרוס אותו לוודא שהוא באמת הושמד. שלא יהיה פה איזשהו אירוע חטיפה מנחל עוז לעבר הרצועה, זה משימתנו, קיבלת?".

האב, רובי חן, ספד לבנו: "איתי - איך אפשר לעמוד מול הקבר שלך ולהרגיש הקלה ואולי אפילו שמחה שאחרי 760 יום חזרת אלינו? שמחה שהיא ליד ובמקביל לכאב של איבוד חלק מהגוף שלי, חלק מהנשמה שלי. התפללתי לסוף אחר אבל מכל האפשרויות שיכולות היו לקרות, מכל התסריטים שהתרוצצו בראש, זה עוד היה הסוף הכי פחות נורא מכולם".

הוא פנה לנציג הממשלה שהגיע למקום, השר אופיר סופר: "מכל חברי הממשלה אתה הכי מסמל בעיני המשפחה שלנו את הערכים של היהדות שגדלנו עליהם ובגלל זה אתה כאן היום, כמו שהיית פה ביום שישי כנציג הממשלה בלוויה של גיבור ישראל עומר נאוטרה".

"אני מבקש ממך, כשחבריך לממשלה שוכחים מהם הערכים האמיתיים של היהדות, ואתה רואה את אלו שמחפשים את שלושת הכפים - כבוד במקום ענווה, כוח במקום עזרה לזולת, כסף וקומבינות מהקופה הציבורית במקום 'ואהבת לרעך כמוך'. אני מבקש ממך, תביא אותם לפה, נסתובב ביחד במקום הקדוש הזה ונבקר את חממי ושאר הגיבורים - ונאפס להם את הצורה או שנזרוק אותם קיבינימט".

"טעית בן גיבור שלי. המפקדים שלך הטעו אותך, ואמרו לך שהקרב המשמעותי הבא הולך להיות בצפון. הפוליטיקאים שלנו גם נתנו לחמאס מוטיבציה לתקוף כי הם לא רצו להקשיב למפקדי הצבא שבאו ואמרו להם שסכנה בפתח, וצריך לאחד את השורות ולהוריד את גובה הלהבות בשיח הציבורי.

"פה מעל הקבר שלך אני מבטיח לך - אמא ואבא ועוד רבים נרדוף אחרי אלו האשמים ששמו אותך בבסיס לא מוגן ובלי תגבורת, ואת המפקדים שנשארו מאחור ולא באו להילחם איתכם - וגם הפוליטיקאים שהיו אמורים להיות המבוגר האחראי, האחראים העליונים לביטחון המדינה", זעק. "אנחנו נרדוף את כולם ולא נפסיק עד שיחייבו אותם, תחת שבועה, לתת לכל עם ישראל תשובות, ולשאת באחריות שלהם, במסגרת ועדת חקירה ממלכתית".

הוא הוסיף כי "‎בעיניי הניצחון הוא לא פנטזיות הכיבוש של מיעוט בחברה הישראלית, שתמיד רואה עתיד עגום שזור בפחד מתמיד. הניצחון במלחמה הזו הוא קודם כל ההחלטה האמיצה והקשה להחזיר את אחרון החטופים, שזו ראשית הצירים להפוך דף לעתיד טוב יותר, ואז להתחיל חשבון נפש אמיתי, שהוא תנאי מקדים לחידוש אמון העם בממשלה שלו. אני מתפלל שיהיו מספיק מנהיגים ראויים במדינה שיידעו להוביל למקום הנכון הזה".

"איתי, אנחנו משחררים אותך אבל הנשמה שלך איתנו לנצח. אנו מבקשים סליחה שלקח שנתיים להחזיר אותך. אנחנו מתחייבים בפניך - נבוא בחשבון עם אלו שאומרים שאי אפשר היה להחזיר אותך קודם, בגלל שגררו רגליים משיקולים ששנות אור בינם ובין ביטחון המדינה, 42 חיילים ואזרחים ישראלים שנחטפו בחיים חזרו בארון. נגמרו לנו הספקות. אנחנו מוצאים מעט נחמה בכך שלא סבלת בשבי ועכשיו יש לנו מקום להיות בו איתך מתי שאנו רוצים. מהמקום הזה ננסה למצוא את הכוחות להתקדם לפרק הבא בחיים שלנו".

האם חגית, שאמרה בדמעות ובכאב: "איתי שלי, שנתיים וחודש ניסיתי להשאיר אותך חי במחשבות שלי. לא נפרדתי ממך גם כשאמרו לי שלא שרדת את הקרב הנורא. לא נתתי לאף אחד לקרוא לך זכרונו לברכה ובטח לא לקרוא לך גופה. אתה תמיד היית ותהיה הילד היפה שלי, גם עכשיו. אתמול יכולתי סוף-סוף לחבק אותך בפעם האחרונה".

"חולצת המש"צים שחזרת איתה מעזה ממש מצחיקה. כאילו שידעת שאנחנו פוחדים שיהיה קשה לזהות אותך אז נתת לנו קצת עזרה. חזרת שלם ושליו כמו שגיבור ישראל צריך לחזור מהקרב. עם חולצה שלא משאירה מקום לספק איפה הלב שלך היה כל חייך, וסרבל שריון מלא בפודרה של אבק כמו שתמיד אהבת".

לדבריה, "פחדתי שלא נמצא אותך, שלעולם לא נדע מה קרה לך, שלעולם לא נצליח להחזיר אותך. והכי נורא שאני גם לא יודעת למה בכלל נלקחת ממני. אני נורא מתגעגעת אליך ואני לא יודעת איך אפשר לחיות עם לב כל כך שבור. איך מצליחים לנשום. רציתי כל כך שתחזור אבל לא בארון. שתהיה גיבור, אבל בלי לשלם בחייך. איתי, אתה עכשיו מלאך טהור בשמיים".

אחיו הקטן של איתי, אלון, ספד בבכי: "אני לא יודע איך אפילו להתחיל את זה. כמה שקיוותי שהסוף שלך יהיה אחר. כמה סיפורים שאני רוצה לספר לך. אני תמיד אתגעגע אליך ולכל הדברים גרמו לבית שלנו להרגיש שלם ומלא יותר. אם אני אסכם איזה בן אדם היית יהיו פה דפים שלמים, לא יהיה מספיק מקום לבן אדם עם נפש טהורה".

לדבריו, "היית אח מדהים, ניסית להראות לי דרך אחרת ומצחיקה כשלא הבנתי משהו. אח שאכפת לו מכולם גם אם זה לעזור למישהו בצרה גם אם אתה לא מכיר אותו. כמה שהייתי רוצה לראות אותך עוד פעם. משהו שאני תמיד אתחרט עליו זה שלא אמרתי לך כמה שאני אוהב אותך. אני מקווה שאתה רואה אותנו, ואף פעם אל תוריד את החיוך הגדול הזה ממך".

האח הבכור רועי אמר: "תודה על מי שאתה, על כל מה שלימדת אותי וגם שתמשיך ללמד אותי. קשה לי המחשבה שגם כל הכסף וכל הזמן שבעולם לא יצליחו לתת לי דקה אחת איתך. לקח לנו זמן, אבל אתה יכול לנוח עכשיו. מקווה שגם אנחנו נמצא שקט. אחי, אזכור אותך תמיד, וניפגש בסוף אתה יודע".

נשיא המדינה יצחק הרצוג הגיע לבית העלמין ונשא הספד: "יקירנו, גיבור ישראל. סוף-סוף שבת אלינו אחרי יותר משנתיים של כמיהה, זעקה וכאב. במעמד המקודש הזה, אני זועק, דורש ומזכיר - המשימה לא הושלמה! אני שב על הדרישה הברורה - החטופים החללים הדר גולדין, דרור אור, רן גואילי, מני גודארד, וסודטיסק רינטאלאק - עדיין מוחזקים בידי האויב. מוטלת עלינו חובה קדושה להשיב אותם ולא להרפות".

"אני מבקש לומר לך היום, איתי - תודה", הוסיף. "תודה לצוות פרץ של גדוד השריון 77 - צוות מאוחד ומלוכד של גיבורי ישראל - שבו לחמו - יחד איתך - סרן דניאל פרץ ז"ל, מפקד הצוות, סמל תומר ליבוביץ ז"ל, וסמ"ר מתן אנגרסט שיבדל לחיים ארוכים וכמה טוב לראות אותו איתנו כאן היום.

"רובי וחגית חזרו באוזניי לא פעם על העמדה הצודקת והנחרצת להקמת ועדת חקירה ממלכתית, עמדה שהשמעתי שוב ושוב בשנתיים האחרונות", קרא הרצוג. "אני שב ומשמיע אותה גם כאן - מפני שברור לכולנו שרק חקירה עצמאית, מקצועית ומקיפה - תוכל להניב תשובות לשאלות האלה, שמשפחת חן והמוני ישראלים שואלים את עצמם כל יום מאז 7 באוקטובר".

בהמשך הושמעה הקלטה של השליח האמריקני המיוחד סטיב וויטקוף שרצה להגיע להלוויה ויגיע רק מחר לישראל, "שמעתי לראשונה על איתי ברגע שבו העולם חיפש אור בחושך בלתי נתפס, תקופה של שברון לב וכאב בלתי פוסק שחשפה כיצד אהבה, אפילו תחת הלחץ הגדול ביותר, יכולה להפוך לכוח חזק יותר מפחד", אמר. "הכרתי את הוריו לא רק כנאבקים למען בנם, אלא כהתגלמות חיה של אהבה שלא תיכנע".

"לא הכרתי את איתי, אבל הכרתי אותו בזכות כוחם של אלה שאהבו אותו. אומץ ליבה של משפחתו, סירובם לתת לעולם הזה לשכוח אותו - הפכו למגדלור לא רק עבורי, אלא עבור רבים אחרים ברחבי העולם. הם הזכירו לנו שגם בחושך, האור לא כבה הוא מחכה שיישאו אותו אלה שמסרבים לוותר.

"המסע הזה גם גרם לי לחשוב בדרכי שלי, על בני אנדרו, שמותו עיצב מחדש את ליבי לנצח", אמר בכאב. "אובדן ילד הוא כאב כבד שאי אפשר לתאר במילים, ובכל זאת, דרך הכאב הזה מצאתי את עצמי נמשך למשפחות כמו משפחת חן. בעזרה להם, מצאתי פיסות ריפוי לנשמתי שלי. כשלמדתי על איתי ובהליכה לצד משפחתו, גיליתי שאיתי עזר לרפא חלק מליבי, חלק שחשבתי שלעולם לא יוכל להיות שלם שוב אחרי אובדן בני. על כך, אהיה אסיר תודה לנצח.

"חייו של איתי, למרות שהיו קצרים מדי, כבר שינו לבבות רבים יותר ממה שרובנו היינו יכולים לעשות ב-100 שנים", אמר וויטקוף. "סיפורו הזכיר לעולם את קדושת כל נפש אנושית, על כמה חיוכו ורוחו של צעיר אחד יכולים להיות בעלי משמעות ולהשפיע על העולם. בתוך האבל על מותו של איתי, ישנו גם ההד הנצחי של רוחו, שמזכיר לנו לחיות חיים מלאים, להוקיר את משפחותינו בכל ליבנו, ולעולם לא לאבד את האמונה שהטוב, גם כשהוא קבור תחת סבל - יקום שוב".