בישיבת ההסדר הגולן שבחיספין נערך אמש (רביעי) אירוע עוצמתי שבו הוכנס ספר תורה מיוחד לעילוי נשמתם של שלושה מפקדים שנפלו בקרבות העזים בשכונת זייתון שברצועת עזה, במסגרת מלחמת 'חרבות ברזל'.
הספר נכתב ביוזמת תלמידי הישיבה והוריהם, והוא הוקדש לזכרם של: רס"ן אייל שומינוב הי"ד (24) מכרמיאל, מפקד פלוגה שנפל מפגיעת טיל נ"ט; רס"ן יפתח שחר הי"ד (25) ממושב פארן, מפקד פלוגה בגדוד צבר; וסרן איתי סייף הי"ד (24) מירוחם, מפקד מחלקה.
באירוע השתתפו גם שבעת הלוחמים הפצועים מהתקרית שבה נהרגו שחר וסייף - כולם תלמידי ישיבת הגולן - שעדיין מתמודדים עם שיקום רפואי.
הטקס, שהחל בסיום כתיבת האותיות ונמשך בהכנסת הספר להיכל הישיבה, הפגיש בין הפצועים לבין הוריהם של המפקדים שנפלו.
הרב יואל מנוביץ', ראש הישיבה, אמר: "זה ספר תורה מיוחד מאד שמחבר בין חלקים ורובדים שונים בחברה הישראלית. האסון בו נפצעו שבעת הלוחמים ונפלו איתי סייף, המ"מ שליווה את הבחורים מיום גיוסם, ויפתח שחר, קצין שלד"ג - הגיע שלושה ימים בלבד לאחר נפילתו של המ"פ אייל שומינוב".
עוד הוסיף הרב מנוביץ כי המבצע האחרון של הלוחמים, זמן קצר לפני שנפצעו, הוקדש לעילוי נשמת שומינוב ונקרא על שמו: "מבצע אייל".
פלורה שומינוב, אמו של אייל הי"ד, אמרה: "אנחנו עדין בסערת רגשות מאתמול, זה היה עצום מאד ומשמעותי. אנחנו עוסקים בהמון פרויקטים של הנצחה, זאת ההנצחה היחידה החשובה מבחינתי. זה הנצח. אייל התחזק מאד ורצה לעבור לירושלים, האירוע אתמול לקח אותנו לכל הרבה מקומות שהתרסקנו ונפלנו, אבל הנצח היה שם".
היא הוסיפה: "הרגשנו ממש את החיבור עם אייל. זה העיר את כל התאים בגוף וחיבר אותנו לאייל. אני לא יודעת אם יש מילה נרדפת לתודה. לא הבנו עד כמה זה ימשיך את דרכם. זו הפעם ראשונה שאנחנו באירוע הכנסת ספר תורה. לא תיארתי לעצמי כמה עוצמתי זה".
יהודה שחר, אביו של יפתח הי"ד, שיתף: "הבעבוע של הרגש היה כשככול שהתקדמנו עם סיום כתיבת הספר יותר תלמידים נכנסו פנימה וכולם בשירה".
חיים עזיזי, תלמיד הישיבה, שנפצע אף הוא באותה תקרית, ליווה את כתיבת הספר בכינור.
"זה היה רגע שיא", אמר יהודה, "להסתכל על העיניים של האנשים האלה ולראות את הכאב והשמחה הגדולה מתערבבים יחד. כתבנו את האותיות האחרונות בספר שמרכיבות את המילה ישראל. זה היה עוצמתי ומטלטל מאד".
שחר הוסיף כי עבור משפחתו, המגיעה מרקע חילוני, החיבור עם עולם התורה היה משמעותי: "בהתחלה לא הבנו את משמעות האירוע, התקדמנו צעד צעד עם הדבר הזה עד שהגענו ליום הגדול. החיבור כאן באירוע הזה היה עבורנו ציון דרך משמעותי. המקום שגם הנשים לקחו חלק בתפירת המעיל של הספר, ריגשה אותי מאד".
אפרת שחר, אמו של יפתח, הוסיפה: "החיילים שנפצעו בתקרית אמרו לנו, אנחנו פה בזכות יפתח ואיתי הם הגנו עלינו בגופם. מתוך אחריות כלפיהם. הם הרחיקו את כולם וככה הם ביצעו את תפקידם. עכשיו הם רצו להחזיר והם החזירו משהו מאד מאד גדול".
חיה סייף, אמו של איתי הי"ד, ציינה: "בדיוק לפני שנה ספר התורה החל את מסעו בביתנו בירוחם עת נכתבו בו האותיות הראשונות והיום, כ"א חשוון תשפ"ו, זכינו להשלים את כתיבת האותיות האחרונות והכנסת הספר בקדושה ובשמחה, להיכל הישיבה כאן בחיספין".
לאחר האירוע שיתפה חיה: "אנחנו עדין מרחפים בעוצמות מאד גבוהות. זה היה אירוע עוצמתי ומרגש מאד. זו ישיבה שאף אחד מהבנים שלנו לא למד בה, זה חיבור מיוחד כל כך בין כל הסגנונות בעם ישראל. לנו זה כל כך משמעותי. נותן המון כח".
מעיל ספר התורה עוצב בהשראת שלושת המפקדים, וכלל סמלים מהנוף והזהות שלהם: עץ שקד לצפון - לזכר אייל, צבר מירוחם - לזכר איתי, ושלדג על עץ שיטה בערבה - לזכר יפתח.
"פשוט כל עם ישראל על מעיל אחד של ספר תורה", סיכם הרב מנוביץ.