תא"ל (במיל') ארז וינר, מי שהיה מפקד צוות התכנון האופרטיבי בפיקוד הדרום, יוצא בראיון לערוץ 7 בהאשמות חריפות נגד הפצ"רית לשעבר, יפעת תומר ירושלמי.
לדבריו, החלטות משפטיות שהתקבלו תחת אחריותה במהלך הלחימה האחרונה ברצועת עזה, מנעו מהצבא להשיג הכרעה מהירה ויעילה מול חמאס.
בראשית דבריו, נשאל וינר אם נכון שהפצ"רית ואנשיה מנעו מראש הממשלה להכריז על מצב מלחמה ביום הראשון. לדבריו, אמנם שמע על כך, אך אינו יכול לאשר זאת. "אני לא זוכר שמישהו הגביל אותנו בשעות הראשונות", אמר, "ההגבלה הייתה מכך שנתפסנו לא מוכנים".
עם זאת, לדבריו, מיד לאחר מכן חזרה המערכת המשפטית לתפקוד - אך "לא בצורה חיובית". כדוגמה מרכזית הוא מביא מערכת נשק לפיצוץ מטענים טרם כניסת כוחות, שלדבריו נאסרה לשימוש מחשש לפגיעה בחפים מפשע, אף שבאותם אזורים לא היו עוד אזרחים.
"הפצ"רית אסרה להשתמש במערכת הזו, כי זו מערכת שלא נבדקה כמו שצריך והיא יכולה לסכן חפים מפשע. מדובר באזור לחימה שכבר פונה מאזרחים ואליו ייכנסו בקרוב חיילינו ויהיו תחת אש מאסיבית".
וינר מדגיש שהאחריות אינה רק על הפצ"רית, אלא גם על הדרג הפיקודי ובראשו הרמטכ"ל שאמורים היו להבהיר לפצ"רית שהיא רק המייעצת ולא מעבר לזה.
בהמשך מתייחס וינר למקרים נוספים, ובהם סירוב להגדיר את משטרת חמאס כיעד לגיטימי, והחלטה לא להפליל את רוצחי משפחת ביבס כחמאסניקים - מה שפגע ביכולת של צה"ל לסכל מטרות מהאוויר. "זה משמעותי, כי כשחטיבה 401 נכנסת להילחם ורואה מולה מחבל חמוש היא לא מבררת לאיזה ארגון הוא שייך, אבל כשרוצים לסכל אנשים כאלה מראש או מהאוויר מבקשים הפללה למטרה, מגיע פרקליט או יועץ משפטי ואוסר זאת כי הוא לא יודע לשייך את האדם הזה לאירוע כזה או אחר".
וינר מוסיף כי ניסיונות להפעיל לחץ על הפצ"רית נענו בשלילה. לדבריו, תפיסת העולם שהובילה את הפצ"רית נבעה מראייה משפטית צרה ושיקולים של "מה יגידו בחו"ל", במקום התמקדות במטרה המבצעית - הגנה על חיי חיילים והכרעת האויב. "נקודת הייחוס צריכה להיות מה משרת את המטרה שלי כחלק מהמערכת הצבאית ומה יגן על חיילי צה"ל".
גם בנושא פינוי האוכלוסייה האזרחית מותח וינר ביקורת קשה. לדבריו, לאחר שהאזרחים קיבלו הזדמנות להתפנות, יש להימנע מהכנסת סיוע לאזורים ריקים. אך הפצ"רית התנגדה לכך, בטענה שאין להפעיל מצור גם כשמדובר בשטחי לחימה.
"ניסינו להביא דעות שונות ממומחי משפט בינלאומי שאמרו שמדובר בכלי מלחמה לגיטימי ומוכר בדין הבינלאומי, אבל זה לא עזר. הבנו גם דוגמאות מצבאות זרים שנהגו כך ומההיסטוריה של צה"ל שבה ננקטו צעדים שכאלה, אבל לצערינו הרמטכ"ל הנוכחי התייצב לצידה וסירב לאכוף עליה את מרותו. יש כאן אחריות לא פחותה על הדרג הפיקודי".
לדבריו, התוצאה היא טשטוש גבולות בין ייעוץ משפטי לבין סמכות פיקודית, דבר שגורם לשיבוש מערכתי עמוק. "אני טוען שהתבלבלנו לגמרי. הפ"צרית ואנשיה התבלבלו לגמרי. אני לא צריך להוכיח את הדברים, כי כשרואים בפרשת שדה תימן ורואים שהפצ"רית ושמונה בכירי קציניה מנהלים תכתובת בקבוצת ווטסאפ על איך להפליל חיילי צה"ל, ברור שיש כאן בלבול ערכי בתפיסה של מי אני ואת מי אני משרת. כאן צריך להיכנס המפקד ולעשות סדר".
הוא מפנה אצבע מאשימה: "כבר לפני שנים ארוכות הבין מי שהבין שישראל הולכת לכיוון מסוים מבחינה פוליטית ומבחינת תיעדופים. ההבנה הזו גרמה לאנשי הקרן החדשה להשקיע מאמצים ואנרגיות באזורי חיוג מסוימים ולכן חיפשו מוקדי כוח שבהם יוכלו להשפיע השפעה גדולה עם מעט כוח כמו הפרקליטות, דובר צה"ל, חיל חינוך, היוהל"ן ועוד". הוא מדגיש כי בפרקליטות ישנם גם אנשים טובים בעלי עמוד שדרה ערכי ראוי, אך הרוב אינו כזה.
וינר סיים בביקורת אישית על האדרת כהונתה של תומר ירושלמי. "אני מכיר רבים שנתונו הרבה שנים למדינה והיו בלבנון ובעזה. יפעת תומר ירושלמי למדה באוניברסיטה, גרה ברמת השרון, נסעה לקריה בתל אביב ובמשך שלושים שנה עברה ממשרד למשרד וקיבלה כרטיס חבר ופנסיה צבאית. להגיד שהיא הקריבה ותרמה ועשתה, זו קצת יומרנות".