נתונים עגומים שנחשפו היום (שלישי) בוועדת הכנסת המיוחדת לטיפול בשורדי השואה חושפים כי כ-5,000 שורדי ושורדות שואה בישראל עדיין ממתינים לדירה ציבורית - לעיתים במשך שנים ארוכות.
לפי דיווח בוועדה, מדובר בירידה לעומת כ-6,000 ממתינים בתחילת שנת 2025 - אך יו"ר הוועדה, ח"כ יסמין פרידמן, התריעה כי מדובר במצב חמור ומתמשך: "מצב הדיור הציבורי רק הולך אחורה. לפני חמש שנים המתינו 7,000 שורדי שואה לדיור ציבורי, ומאז למעלה מ-2,500 מהם נפטרו. ממוצע ההמתנה הוא 20 שנה. יש תחושה שמבחינת הממשלה הבעיה תיפתר מעצמה. צריך פתרונות אחרים ומהר. אין להם הרבה זמן".
נילי גת, מתנדבת בעמותת "לתת", הציגה בדיון את סיפורה של לני קריבושה, שורדת שואה שממתינה לדירה כבר 28 שנה. "לני עלתה לארץ עם בעלה, ונרשמה איתו לדירה. אחרי שהוא נפטר, אמרו לה שהיא נרשמת מחדש כי היא בודדה. היא גרה בדירת חדר קטנה בדרום תל אביב. ניסיתי לעזור לה בכל דרך, אבל כל כמה חודשים המספר שלה רק מתרחק בתור. אפילו עם עו"ד לא הצלחנו להתקדם. זאת ממש מלחמה ברוח".
סמנכ"לית הדיור במשרד העלייה, אולגה דדון, השיבה כי מדובר במקרה מוכר וכי ניתנו ללני מספר הצעות דיור עוד לפני שבעלה נפטר, אך הן נדחו. לדבריה, "ניצולי שואה מקודמים אצלנו ברשימה באופן אוטומטי".
דניאל גיגי, יו"ר פורום הדיור הציבורי, אמר כי "זה לא באמת פתרון לשלוח אנשים בגיל ממוצע של 87 לחפש דירה בשוק הפרטי. הצענו להצמיד את הסיוע בשכר דירה, אך האוצר סירב. זה לפחות פתרון זמני".
מנכ"ל חברת "עמיגור", ארז שני, דיווח כי החברה בונה כעת כ-3,000 דירות נוספות לדיור ציבורי לגיל הזהב, נוסף ל-2,000 שכבר אוכלסו. עם זאת, ציין: "באזורי הביקוש המצב קשה. יש דירות ריקות בפריפריה, אך אנשים מסרבים להצעות ונשארים ברשימת ההמתנה".
ליאת גואלי, מנהלת תחום טיפול בפרט במשרד הבינוי והשיכון, אמרה כי בשנים האחרונות נרכשות דירות נוספות למטרת דיור ציבורי. ח"כ פרידמן קראה למשרד השיכון לתת דגש על 5,000 הממתינים, ולמנות פרויקטור ייעודי לנושא.
פרידמן סיכמה את הדיון בדרישה לפעולה מיידית מצד משרדי הקליטה והשיכון, במסגרת דיוני התקציב לשנת 2026. לדבריה, "יש לבנות פתרון הוליסטי ולמנות פרויקטור שינהל מאגר דירות, תוך העברת ניהול השכירות למשרדים עצמם".
עוד ביקשה להצמיד את הסיוע בשכר הדירה למדד, ולהבטיח מגורי קבע הולמים ונגישים עבור השורדים. "ברור לי שלא נצליח לפתור את הבעיה באופן גורף", אמרה, "אבל אפשר לשפר ולשנות ולחתור ליותר שקיפות, שיתוף פעולה ופיקוח".