נהוראי ברזני, לוחם מילואים בן 33 מירושלים, נמצא ביום חמישי ללא רוח חיים בביתו. משפחתו מדגישה כי לא שם קץ לחייו וכי מדובר בדום לב.
אחותו הצעירה, אורין, סיפרה כי לאחר אירועי 7 באוקטובר ביצע אחיה רק מספר ימי מילואים, כיוון ש"הוא הבין עם עצמו שהוא פוסט טראומתי". עם זאת, הדגישה כי "בניגוד לשמועות שרצות, הוא לא שם קץ לחייו. זה היה דום לב. הלב שלו לא עמד בזה".
ברזני נולד וגדל בירושלים ולמד בבית הספר גבעת גונן. הוא היה גם חבר קרוב של רועי שלו, שורד מסיבת הנובה ששם קץ לחייו כשנתיים לאחר הטבח.
בריאיון ל‑ynet תיארה אורין את אחיה כאדם רגיש, בעל שאיפות משמעותיות ורצון עמוק לעזור לאחרים. היא שיתפה: "נהוראי לא השאיר מכתב או סימנים אחרים של פרידה. רצות הרבה שמועות וחשוב לנו להגיד שהוא לא התאבד. גם למשטרה לא היה חשד לשנייה שהוא התאבד. זה היה דום לב, כך גם קבעו".
לדבריה, אחיה נהג להחזיק בגדים באוטו אותם חילק לנזקקים. "אנשים באים ומספרים: 'הוא נתן לנו אוכל לשבת', 'הציל לי את החיים. הוא היה בן אדם עם לב טוב". ברזני לא הרבה לשתף על שירותו הצבאי, "הוא לא הסכים הרבה שנים לדבר ולפתוח מה הוא עובר. תמיד הוא היה אומר 'חיילי דובדבן לא בוכים'. חשוב לי להגיד שהוא כן היה פוסט טראומתי, אבל הוא רצה לחיות. הוא רצה להראות ללוחמים אחרים שאם הם נמצאים במצב שלו - אז לא מתאבדים".
משפחתו קיבלה את הבשורה הקשה ביום חמישי בצהריים. אחותו מאמינה כי פנייה מוקדמת לגורמים טיפוליים הייתה עשויה לסייע לו: "אני יודעת שהוא היה רוצה להפיץ ללוחמים אחרים לבקש עזרה אם צריך. בשבילו זה היה מאוחר מידי, היו לו יותר מידי משקעים. אין דבר שיותר כואב מזה שהכול פתאום נעצר עבור אדם עם שאיפות וחלומות".