הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום (שני) את רשימת השמות הפרטיים שניתנו בישראל בשנת 2024.
מהנתונים עולה כי גם השנה, כמו ברבות מהשנים האחרונות, השם "מוחמד" הוא הנפוץ ביותר בישראל, עם 2,257 ילדים שנקראו כך. מדובר בירידה בהשוואה לשנים קודמות, בהן שיעור השם הגיע ל-17% מכלל הבנים המוסלמים, לעומת 11.4% השנה.
בקרב הבנות היהודיות ממשיכה השם "אביגיל" להוביל עם 1,437 בנות שנקראו כך בשנת 2024. מיד אחריה מופיעות איילה, שרה, תמר, מאיה, אסתר, יעל, נועה, ליבי וחנה. סך הכול מדובר בעשירייה שמרבית השמות בה נמצאים גם בשנים קודמות, עם עליות קלות במיקום או במספר הכולל.
אצל הבנים היהודים, השם הנפוץ ביותר לשנת 2024 הוא "דוד", עם 1,842 תינוקות. שמות נוספים בעשירייה הראשונה: לביא (1,518), אריאל (1,479), רפאל, אורי, יוסף, ארי, משה, יהודה ואברהם.
השמות המסורתיים ממשיכים לשלוט בערים החרדיות ובמגזר הדתי, עם שמות כמו שרה, אסתר, דוד, יוסף, יהודה ואחרים.
לעומתם, ביישובים בעלי דירוג חברתי-כלכלי גבוה, בעיקר במרכז הארץ, נפוצים שמות מודרניים כמו עלמה, תמר, נועה, לביא, אדם, גפן ועוד.
באוכלוסייה המוסלמית, השם מוחמד ממשיך להוביל בפער ניכר. אחריו מופיעים יוסף (691 תינוקות מוסלמים), אחמד (688), עומר, אדם, יאסין, יאמין, עלי, יאסר ואברהים. בקרב הבנות המוסלמיות, מרים הוא השם הנפוץ ביותר (566 ילדות), אחריו ותין (340), לין (282), נור, רים, לאין, רות, סלמה, סראב ואמל.
הדו"ח כולל גם נתונים על שמות חד-מגדריים, אשר משמשים הן לבנים והן לבנות, במיוחד בקרב יהודים. בין השמות הדו-מגדריים הבולטים: אריאל (1,479 בנים, 620 בנות), אורי (1,320 בנים, 613 בנות), הלל, אוריה, עומר, גפן, אור, יהלי, ארבל ונטע.
שמות נוספים רשמו עלייה חדה במיוחד בשנה החולפת. כך לדוגמה, השם "אליה" עלה ב-237 מקרים לעומת השנה הקודמת. "אריאל" עלה ב-215 מקרים, "אביגיל" ב-159, "שילה" ב-156, ו"ימאן" (באוכלוסייה המוסלמית) עלה ב-128 מקרים.
לעומת זאת, שם אחד בלט במיוחד בירידתו: "בארי". בשנת 2023 נקראו בשם זה 435 תינוקות, אך בשנת 2024 ירד המספר ל-92 בלבד, ירידה של 343 מקרים.
מהשוואה בין אשכולות חברתיים-כלכליים שונים עולה כי שמות מסורתיים נפוצים יותר באשכולות הנמוכים (חרדים, דתיים ומסורתיים), ואילו שמות חדשניים ומודרניים מאפיינים בעיקר את האוכלוסיות באשכולות הגבוהים.
עוד עולה מהנתונים כי שיעור שמות לועזיים או בעלי צליל בינלאומי ממשיך לעלות בקרב חלק מהאוכלוסייה, אך עדיין נותר בשוליים יחסית. יחד עם זאת, ניכר כי משפחות רבות שואפות לשמות בעלי משמעות יהודית, היסטורית או תנ"כית, בעיקר בחברה היהודית הדתית.
