גלי צה"ל
גלי צה"לצילום: יונתן זינדל, פלאש 90

בטורו השבועי בערוץ 7 התייחס האב השכול ד"ר אריה בכרך להחלטת הממשלה לסגור את גלי צה"ל, והגדיר אותה "החלטה חשובה והכרחית".

לדבריו, הרעיון לסגירת התחנה "התקבל כבר לפני שנים", וניסו לקדם אותו שרי ביטחון ורמטכ"לים קודמים, כמו ליברמן ואחרים.

כעת, הוא מציין, מי שמוביל את המהלך הוא שר הביטחון ישראל כ"ץ, "שאצלו המרחק בין 'הוא היה אומר' ל'הוא היה עושה' קצר מהמקובל". החלטת הממשלה הביאה ל"התעוררות של אנשי גל"צ ותומכיהם מאותו הפלג הפוליטי".

בכרך מציג שני נימוקים מרכזיים התומכים לדעתו בסגירת התחנה. הראשון - עצם קיומה של תחנת שידור צבאית: "רק מדינה פשיסטית מחזיקה תחנת תקשורת צבאית. לכל היותר יש מקום למחלקה קטנה בתוך 'קול ישראל', ולצרכים מיוחדים כמו 'קולה של אימא' וכדומה".

הנימוק השני נוגע לתוכן ולאופייה של התחנה. לדבריו, מדובר ב"תחנה המשרתת באופן מובהק כמעט ורק את השמאל", בין היתר באמצעות שדרים ועיתונאים "כמו רינו צרור, קונטרי, רזי ברקאי וחבריהם".

מנגד, הוא מזכיר כי "עיתונאים כמו אראל סגל סולקו מהתחנה בשלבים מוקדמים מאוד", וכי "מתגייסים צעירים ממגזרים מסוימים אפילו לא זומנו לריאיון קבלה".

עם זאת, בכרך מבקר את אופן ניהול המהלך מצד הממשלה, וטוען כי גם החלטה זו - כמו "כל החלטות חשובות רבות" - התקבלה "ללא שום ליווי הסברתי, וחבל".

במסגרת מה שהוא מכנה "זעקות הקוז'אק הנגזל", מתייחס בכרך לראיון שפורסם עם עובדת התחנה נעמי רביע, ומצטט מדבריה: "איך מגיש אדם שבאים להרוס לו את ביתו", ובהמשך: "משהו שם לא בא להם טוב באוזן".

על כך הוא משיב: לדבריו, קשה להתרגש מהשימוש במונח "הרס הבית" כאשר "כולכם החלתם בקלות רבה, אם לא בשמחה לעיד, את הרס ביתם ממש של תושבי גוש קטיף". הוא טוען כי "כנראה אינו דומה בית לבית בשום היבט", ומזכיר כי לדבריו "שום גילויי השתתפות בצער לא שמענו בחורבן ההוא".

גם על הטענה כי "משהו לא בא טוב באוזן" הוא משיב: "אכן נכון - כל ההכפשות של צה"ל ומדינת ישראל לא באים טוב באוזן, בפרט כשמדובר בתחנת שידור שהייתה אמורה לייצג את צה"ל וחייליו, ולא בלייצר שיווי משקל בין צה"ל, הרשות הפלסטינית והחמאס."

בכרך מסיים בשאלה מדוע, לטענתו, אותם מגיני "חופש הדעה והדיבור" לא נשמעו כאשר נסגר ערוץ 7: "מעל הכל, מדוע לא שמענו את כולכם הלוחם למען חופש הדעה והדיבור כשסגרו את ערוץ 7? אז יש ערוץ ויש ערוץ. אז מילאתם פיכם מים, בא לכם טוב באוזן, ועתה אתם זועקים. נו באמת".