הראשון לציון, הרב יצחק יוסף, נשא דברים באירוע המרכזי לציון הילולת הבבא סאלי, והזהיר מפני הפיכת דמותו של הצדיק ל"מופת בלבד" תוך ניתוק מעמל התורה וממעמדו כתלמיד חכם.
לדבריו, כאשר מציינים הילולה של גדול בישראל, אין צורך להרבות בסיפורי מופתים בלבד, אלא להעמיד במרכז את התורה שעמל בה.
הרב הדגיש כי הבבא סאלי לא היה רק מקובל וצדיק נערץ, אלא דיין, ראש ישיבה ואב בית דין כבר מצעירותו. "בלי תורה - אין בבא סאלי. התורה היא העיקר, והיא הסיבה האמיתית לגדולתו", אמר.
בדבריו שיתף בזיכרונות אישיים מביקורו הראשון בביתו של הצדיק, כשהיה בחור צעיר, זמן קצר לפני פטירתו. הוא תיאר כיצד זכה ללחוץ את ידו של הצדיק ולקבל ממנו ברכה מיוחדת, רגעים ספורים לפני פטירתו.
"עשיתי חשבון והבנתי שהייתי האחרון שזכה לברכה ממנו", סיפר, והוסיף כי הקשר והאהבה בין בבא סאלי לאביו, הרב עובדיה יוסף, היו עמוקים וגדולים.
בהמשך דבריו תיאר הרב יוסף בהרחבה את מאבקי החינוך שניהלו גדולי ישראל בדור הקודם, ובראשם בבא סאלי ואביו, להצלת ילדי עדות המזרח ממסגרות חינוך שלא התאימו לרוח התורה.
הוא סיפר כיצד נחתם מכתב חריף נגד שליחת ילדים לבתי ספר ממלכתיים-דתיים, וכיצד בעקבותיו עברו המונים לתלמודי תורה. "כמה נפשות ניצלו בזכות המאבק הזה - מי יודע", אמר, והדגיש כי ההתנגדות לא נבעה משיקולים פוליטיים, אלא מדאגה עמוקה לעתיד הרוחני של הדור הנוכחי.