הביטוח הלאומי מפרסם היום (שישי) את דוח העוני הרשמי לשנת 2024, המצביע על החמרה מתמשכת במצבם הכלכלי של ילדי ישראל, על רקע המלחמה, יוקר המחיה והאטה בצמיחה הכלכלית. על פי הדוח, בשנת 2024 חיו בישראל כ-2 מיליון עניים, בהם כ-880 אלף ילדים - יותר מרבע מכלל הילדים בישראל.
עוד עולה מהדוח כי ישראל מדורגת במקום השני מבין מדינות ה-OECD, אחרי קוסטה ריקה, בשיעור תוחלת העוני בקרב ילדים - 28%. מדובר בעלייה בהשוואה לשנת 2023, אז עמד השיעור על 27.6%.
תוחלת העוני הכללית בישראל נותרה כמעט ללא שינוי בהשוואה לשנת 2023. בקרב נפשות נרשמה עלייה קלה מ-20.6% ל-20.7%, ואילו בקרב משפחות נרשמה ירידה קלה מ-20.2% ל-20.0%. קו העוני בישראל בשנת 2024 עומד על 3,547 ש"ח, עלייה של 229 ש"ח לעומת 2023, וכל מי שהכנסתו נמוכה מסכום זה מוגדר כעני על פי מדדי מדינות ה-OECD. קו העוני לזוג עומד על 7,095 ש"ח, וקו העוני לזוג עם שלושה ילדים עומד על 13,303 ש"ח.
הדוח מצביע על מגמה מתמשכת של עוני בקרב ילדים בישראל. בשנת 2024 כ-28% מילדי ישראל הוגדרו כעניים. אחת המשמעויות המרכזיות לכך היא פגיעה מתמשכת בהון האנושי, בהישגים הלימודיים, בבריאות וביכולת ההשתכרות העתידית של הילדים.
בנוסף, עולה מהדוח כי משפחות עם ילדים נפגעו באופן ישיר מהשלכות המלחמה, בין היתר בשל היעדרות הורים משוק העבודה עקב שירות מילואים, פינוי מבתיהם, פיטורים, פגיעה בעסקים קטנים וירידה בהכנסות של עצמאים. כחלק מלקחי תקופת הקורונה, הביטוח הלאומי ביצע תשלומי העברה ומענקים, אשר מנעו החמרה דרמטית במצב. על פי הדוח, ללא התערבות המדינה תחולת העוני בקרב האוכלוסייה הייתה מזנקת ל-31.5%, ותחולת העוני בקרב משפחות הייתה מגיעה ל-34.5%.
בקרב בני הגיל השלישי, מציין הדוח כי בישראל חיים כ-158,700 עניים, ושיעור תוחלת העוני בקרב אוכלוסייה זו גבוה מהממוצע במדינות ה-OECD.
למרות העלייה הריאלית בהכנסות ועליית קו העוני, הדוח מצביע על כך ש-28.1% מהישראלים חיים באי-ביטחון תזונתי מסיבות כלכליות, ובהם כמיליון ילדים. עוד עולה כי כ-26% מהישראלים אינם מצליחים לממן מזון בריא, נתון המעיד על עומק המצוקה מעבר להגדרת העוני הרשמית. עם זאת, מדובר בירידה לעומת שנת 2023, אז עמד השיעור על 33.4%.
הפערים החברתיים נותרו משמעותיים. על פי הדוח, 65.1% מהעניים מגיעים מהפריפריה ומאוכלוסיות מוחלשות, בהן משפחות ערביות וחרדיות - שיעור כמעט כפול מחלקן באוכלוסייה הכללית. בהשוואה לשנת 2023, תחולת העוני ירדה בקרב משפחות ערביות מ-38.1% ל-37.6%, ובקרב משפחות חרדיות מ-33.0% ל-32.8%.
מבחינה אזורית, הדוח מציין כי ממדי העוני במחוזות ירושלים, הצפון והדרום גבוהים מהממוצע הארצי. תחולת העוני בקרב משפחות הגיעה ל-36.5% במחוז ירושלים, ל-21.6% במחוז הצפון ול-22.3% במחוז הדרום. מנגד, במחוזות תל אביב והמרכז שיעורי העוני נמוכים מהממוצע.
עוד עולה מהדוח כי בשנת 2024 כ-27.8% ממשקי הבית בישראל לא הצליחו לסגור את החודש ולממן את כלל ההוצאות. כ-9% מהאוכלוסייה ויתרו על טיפול רפואי בשל קשיים כלכליים, ו-4.7% ויתרו על ארוחה חמה לפחות פעם ביומיים. בקרב קבוצות אוכלוסייה מסוימות הנתונים גבוהים יותר: כמחצית מהאוכלוסייה הערבית וכ-29% מהאוכלוסייה החרדית לא הצליחו לממן את כלל ההוצאות החודשיות.
הדוח מציין כי היציבות היחסית בתחולת העוני בשנת 2024 הקיפה אוכלוסיות רבות, כאשר בחלקן נרשמה עלייה ובחלקן ירידה בטווחים של עד 0.4%. עם זאת, בתחולת העוני לפי הכנסה כלכלית נרשמה עלייה בכל קבוצות האוכלוסייה, למעט משפחות שבהן ראש המשפחה הוא אזרח ותיק.
ממלא מקום מנכ"ל הביטוח הלאומי, צביקה כהן, אמר: "כשמסתכלים בראייה רב-שנתית העוני בישראל "שומר" על יציבות. המלחמה ויוקר המחייה של השנים האחרונות החריפו את הבעיה ולא יצרו אותה. ללא השקעה ממוקדת בילדים, משפחות צעירות ושירותים חברתיים העוני בישראל ימשיך לעבור מדור לדור. כמו כן הדו"ח מראה את חשיבותו של הביטוח הלאומי והעזרה שלו הן במתן קצבאות והן בתוכניות השיקום התעסוקתי כרשת ביטחון סוציאלית ומכריעה בחברה הישראלית".
סמנכ"לית המחקר והתכנון של הביטוח הלאומי, ניצה קסיר, הוסיפה: "דו"ח העוני מדגיש יותר מהכל את החשיבות של רשת ביטחון סוציאלית ומענה לירידה בהכנסות של הציבור הישראלי, בוודאי לאחר השפעות המלחמה ויוקר המחייה שאנו חווים ביתר שאת בימים אלה. הנטל על האוכלוסייה אינו שוויוני כיוון שהנטל הכלכלי עמוק וקשה יותר באוכלוסיות שממילא מצבן הכלכלי קשה. ממדי העוני והאי-שוויון מהווים אתגר חברתי ממשי והשקעה בחינוך, השתלבות בתעסוקה, שכר הולם ועידוד צמיחה תביא לצמצום פערים ולחברה מתוקנת".