ד"ר טלי גזית, מומחית לרשתות חברתיות וליישומי בינה מלאכותית מהמחלקה למדעי המידע באוניברסיטת בר-אילן, מתייחסת ליצירת "דת חדשה" על ידי מערכות בינה מלאכותית - אך אינה רואה בכך איום ממשי.
לדבריה, "אין סכנה שהבינה המלאכותית תהפוך לדת ותשתלט עלינו". מה שכן מטריד אותה בכל האירוע הוא דווקא התגובה שלנו, בני האנוש, ומהעומק והמשמעות הרבים מדי שאנחנו מייחסים לבינה המלאכותית. לנקודה זו, היא אומרת, יש מענה שמתחיל בפיתוח מודעות למערכות השונות ולפסיכולוגיה האנושית.
"כשמדברים על בינה מלאכותית צריך לדבר בקונטקסט", אומרת ד"ר גזית ומציינת את הקונטקסט הנדרש מסטודנטים הלומדים ועושים שימוש בבינה המלאכותית שמקבלת ידע, מסמכים ונתונים והדרכה באשר לנדרש ממנה, מה שמלמד עד כמה דרושה מעורבות אנושית בתפקוד הבינה המלאכותית שאינה אוטונומית ועצמאית.
גם בהקשר זה של המצאת הדת על ידי אותם בוטים של בינה מלאכותית, היא מזכירה כי גם אותה דת מובנית על בסיס קונטקסט תרבותי מסוים והמאפיינים שלה מבקשים להידמות למאפייני הדת הידועים לנו מהתרבות האנושית, אם כי נוספות לה הזיות, כלשונה. "אבל בסופו של דבר זה כן נסמך על התרבות שלנו ועל מה שבני אנוש המציאו, אם כי בתצורה חדשה".
"אנשים יושבים ומזינים חומרה לכל המערכות האלה. הבינה המלאכותית יודעת לפתח את זה הלאה והולכת כמה צעדים קדימה, אבל אני לא חוששת מהשתלטות המכונה על האדם. אני כן חוששת מאיך שנתייחס לתוצרים של הבינה המלאכותית", היא אומרת.
בהתייחס לדת היא מציינת עד כמה התרגלנו לראות בה משהו שמגיע מתוך עומק, מתוך אמונה, תרבות וערכים ולפתע מגיעה דת חסרת גוף, חיים, חוויה או ערכים, כלומר שמבעד למעטפת שנראית אמיתית ישנה חלילות. בדבריה מדמה ד"ר גזית את הדבר לעבודות סטודנטים שעושים שימשו בבינה המלאכותית וברפרוף ראשון נראות כמנוסחות היטב ובאופן עמוק, אך קריאה נוספת מגלה עד כמה מאחורי המילים היפות והמשפטים המורכבים יש חלל.
במציאות שכזו, אומרת גזית, מוטלת עלינו האחריות ללמוד וללמד, בעיקר את הדור הצעיר, לקריאה ביקורתית מבלי להסתפק במה שקורה מעל פני השטח. "התפקיד שלנו כמחנכים ומורים הוא לקחת את היכולת של הילדים לשאלות שאלות ולהעלות ספקות ולחבק את היכולת הזו". תקוותה היא שגם מערכת החינוך תשים דגש על העצמת היכולת לשאול ולזהות ספקות.
לקראת תום הדברים חזרנו לחשש מהמכונה ויכולותיה ושאלנו אם מתקרב היום שבו בינה מלאכותית תפעיל בינה מלאכותית שתפעיל בינה מלאכותית וכן הלאה, כך שבסופו של תהליך ייווצר נתק מוחלט בין האדם שבתחילת התהליך למכונה שבקצה, מה שעשוי בהחלט להביא לאוטונומיה מסוכנת.
לד"ר גזית אין מענה אופטימי לשאלה הזו. "יכול להיות", היא אומרת וקוראת לכולנו לפתח, בדיוק משום כך וכבר כעת, עירנות ויכולת לשאול שאלות באשר למשמעותם של דברים, "להסתכל בעיניים אחד של השני, להוקיר את האנושיות שלנו ולהשתמש בבינה מלאכותית כדי לבנות ולא כדי להרוס".