בעוד הקשב הציבורי והצבאי של מדינת ישראל מופנה בשבועות האחרונים בעיקר לעבר האיום מאיראן והחזית הצפונית, יש מי שטוען כי אנו חוזרים על טעויות העבר ומזניחים את הזירה הדרומית.
רפאל חיון, שבנה בביתו שבנתיבות חמ"ל מודיעין עצמאי וזיהה את סימני המצוקה וההכנות לפשיטה עוד לפני השבעה באוקטובר, מתריע בראיון לאלון שרביט ב"כאן חדשות" כי חמאס נמצא בתהליך שיקום מואץ.
הוא חושף סרטונים מהתקופה האחרונה המראים שיירות של משאיות הנכנסות לרצועה, כשעליהן פעילי חמאס חמושים המאבטחים את המטען.
התיעודים מראים כיצד חמאס שולט באופן מלא במרחב האזרחי עד ל"קו הצהוב", כולל נוכחות של חמושים עם נשק קל ומטולי RPG המכוונים את התנועה וקובעים את סדר היום ברחובות עזה.
סא"ל במיל' אלון אביתר, מומחה לזירה הפלסטינית ולטרור, מציין כי המסר של חמאס - הן כלפי ישראל והן כלפי האוכלוסייה המקומית - הוא חד משמעי: הארגון הוא עדיין "בעל הבית". חמאס מנצל את הקשב הישראלי המופנה לחזיתות רחוקות יותר כדי לחזור לתפקד כשוטר וכריבון.
למרות הפגיעה הקשה בתשתיותיו, חמאס מוצא דרכים חדשות להתבסס מבחינה כלכלית וארגונית. מהנתונים עולה כי בכל שבוע נכנסות לרצועה כ-4,200 משאיות. חמאס גובה עמלה של כ-15% מכל משלוח, מה שמייתר עבורו את הצורך בכספי הסיוע הקטרי שהיוו בעבר את צינור החמצן שלו.
במקביל, חמאס ממשיך לתפקד כמעסיק הגדול ברצועה, עם עשרות אלפי פעילים במדים ובבגדים אזרחיים המקבלים משכורות ומנהלים את המנגנון המוניציפלי.
אביתר מתריע כי חמאס פועל לגיוס פעילים חדשים, שיפוץ מנהרות והברחת אמצעי לחימה, כולל שימוש ברחפנים, תוך ניסיון מתמיד לפגוע בכוחות צה"ל הנמצאים על קווי ההגנה.
בקרב תושבי עוטף עזה שחזרו לביתם, כמו בנתיב העשרה וכפר עזה, שוררת דאגה עמוקה. רבים מהם מביטים בסרטונים המגיעים מהצד השני של הגבול וחשים שהבטחות המערכת ל"מיטוט חמאס" אינן תואמות את המציאות שהם רואים מול העיניים.
התושבים מספרים על אובדן אמון במקורות המידע הרשמיים ועל ניסיונות עצמאיים לחקור את המתרחש מעבר לגדר. בעוד שחלק מהצעירים מביעים נחישות לחזור ולשקם את הקיבוצים, הדור המבוגר יותר חצוי ומביע חשש כי ללא חופש פעולה צבאי מלא של צה"ל בתוך עזה, המצב בעוד שנה עלול להיות גרוע אף יותר.