"ימי שכול המועד": חיה מאיר על מורשת בנה הי"ד ו"עשרת ימי תודה"

חיה מאיר, אמו של רס"ן (במיל') דוד מאיר, לוחם סיירת מטכ"ל שנפל בקרבות בראשית מלחמת "חרבות ברזל", רואה בימים אלו רצף אחד של משמעות לאומית ואישית.

בשיחה ליום הזיכרון עם ערוץ 7 בהר הרצל, היא מציגה זווית של השלמה בין הכאב העמוק לבין נס תקומת המדינה.

מאיר מספרת כי התחברה ליוזמת מדרשת עין פרת, שהגדירה את הימים שבין יום השואה ליום העצמאות כ"עשרת ימי תודה".

לדבריה, גם לפני נפילת בנה, לא חשה סתירה במעבר החד שבין יום הזיכרון לשמחת העצמאות: "הרגשתי שהנס של הקמת מדינת ישראל וכל הכרוך בכך, קיבוץ גלויות, השפה, ההתפתחות שלנו, כל זה היה עבורי מאוד חזק, וגם בימי הזיכרון הקודם לא חשתי סתירה במעבר בין יום הזיכרון ליום העצמאות. יום העצמאות עבורי הוא יום של הודיה ששייך לאותו סיפור".

בשנתיים האחרונות, היא מציינת מושג חדש שמתאר את תחושותיה: "ימי שכול המועד". "הביטוי הזה מבטא את ההרגשה כשאנחנו מתמקדים במי שאינם איתנו ושילמו מחיר כבד כל כך כדי שאנחנו נהיה במדינה הזו ונלך בה קוממיות ככל שניתן. ההרגשה היא שזה לא להיות או פה או שם, אלא שני הדברים ביחד. אני בחוויה הזו".

דוד מאיר הי"ד, שסיפור גבורתו הונצח גם בנאום ראש הממשלה, פעל מתוך הכרה עמוקה בשליחותו. אמו מספרת כי נהג לומר לאשתו שישנם "דברים גדולים ממנה וממנו", תפיסה שהוכיח בפועל בחייו ובנפילתו בשדה הקרב.

חיה התייחסה להחלטת ראש הממשלה להזכיר את בנה כאחד מגיבורי המלחמה: "בכל מקום שאני חושבת שאזכור שלו מביא עוד טוב לעולם, אני מרגישה שזה הדבר הנכון". עבורה, הנצחת דמותו היא חלק מהמשכיות הטוב והערכים שעליהם גדל.