ועדת הכנסת קיימה היום (שני) את יום הדיונים הראשון בבקשתה של חברת הכנסת טלי גוטליב לקביעת חסינות מפני דין פלילי, לקראת ההכרעה בבקשה שהגישה בעקבות כתב האישום שהוחלט להגיש נגדה.
במהלך הדיון שטחה גוטליב את טענותיה במשך שעות ארוכות ותקפה בחריפות את היועצת המשפטית לממשלה, הפרקליטות ושירות הביטחון הכללי. לדבריה, "נפלה בידי חובה וזכות לשמור על עם ישראל ועל זכותם של נבחרי ציבור לשרת את העם נאמנה".
גוטליב טענה כי פעלה במסגרת החסינות המהותית המוקנית לחברי הכנסת והבהירה כי פרסום פרטיו של איש השב"כ, בן זוגה של שקמה ברסלר, נעשה במכוון. "אני חשפתי את בן זוגה של ברסלר בכוונת מכוון בשם החסינות המהותית שלי", אמרה.
לדבריה, "לחבר כנסת יש חסינות ויש עליונות" משום שהוא מייצג את הציבור. "זאת המשמעות של החסינות המהותית שבשמה אני פועלת. החסינות של חברי הכנסת היא קודש", הוסיפה.
חברת הכנסת הקדישה חלק ניכר מדבריה לאירועי 7 באוקטובר ולהתנהלות גורמי הביטחון שקדמו למתקפה. היא טענה כי גורמים במערכת הביטחון לא עדכנו את ראש הממשלה בזמן אמת והוסיפה, "העובדה שלא הודיעו לראש הממשלה עד ל-6:29 זאת בגידה".
עוד האשימה את השב"כ בכך שלא פעל נגד גילויי סרבנות ומחאה טרם המלחמה. "כשאנשים קראו לסרבנות והאויבים צפו בכל, אתם שהייתם צריכים לחקור על סרבנות בוטה? צרצרים", אמרה.
גוטליב תקפה גם את היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה וטענה כי היא והפרקליטות פועלות נגד הממשלה. "אתם הפכתם לאויבים של הממשלה, לפוגעים בביטחון המדינה ופוגעים קשות באמון הציבור במערך הפרקליטות", אמרה לנציגי הפרקליטות שהשתתפו בדיון.
בהמשך התייחסה להחלטתה שלא להתייצב לחקירה ואמרה כי עשתה זאת משום שלדבריה נפגעה חסינותה הפרלמנטרית. "אני לא הגעתי לחקירה כי אתם בזתם לחסינות שלי", טענה.
בסיום הדיון חזרה גוטליב על עמדתה כי כתב האישום נגדה נועד להרתיע נבחרי ציבור. "הניסיון להטיל אימה על אלה שעושים את עבודתם לא יעזור להם", אמרה.
יו"ר ועדת הכנסת הודיע בתום הישיבה כי הדיון יימשך מחר. בתחילת הישיבה הבאה צפויה גוטליב להשלים את טיעוניה, לאחר מכן תציג היועצת המשפטית לממשלה את עמדתה, ובסיום הדיונים צפויה הוועדה להצביע על בקשת החסינות.
לקראת הדיון העבירה בהרב-מיארה לחברי הוועדה מכתב מפורט שבו ביקשה לדחות את בקשת החסינות. לדבריה, התשתית הראייתית נגד גוטליב היא "איתנה ומובהקת", ואף אחת מעילות החסינות שהציגה אינה מתקיימת במקרה הנוכחי.
בהרב-מיארה דחתה את טענת חסינות המהותית של גוטליב לפיה הפרסום נעשה במילוי תפקידה, והבהירה כי אין מדובר בהתבטאות ספונטנית או ב"גלישה" אגבית מפעילות מותרת, אלא בהתנהלות מודעת, מכוונת ומתמשכת.
היא ציינה עוד כי חברת הכנסת סירבה להסיר את הפרסום גם לאחר שראש השב"כ הגיש תלונה והתריע על הסיכונים הביטחוניים הקונקרטיים, ואף הצהירה בפומבי כי תמשיך לחשוף מידע חסוי בעתיד.
היועמ"שית התייחסה גם לטענות בדבר אכיפה בררנית וחוסר תום לב, וציינה כי כתב האישום הוגש על בסיס שיקול דעת מקצועי וענייני בלבד. לפי המכתב, נחקרו באזהרה מפרסמים נוספים שחשפו את זהות איש השירות, אך בעניינם הוחלט שלא להגיש כתבי אישום מאחר שאינם דמויות ציבוריות, היקף חשיפתם היה נמוך, והם מחקו את הפרסום מיד והביעו חרטה.
לעומת זאת, מעמדה של ח"כ גוטליב כחברה בוועדת החוץ והביטחון העניק לפרסום נופח של אמינות גבוהה, אשר החמיר את הנזק הממשי שנגרם לעבודת השירות ולביטחון המדינה.
לסיום, נדחתה גם העילה המצביעה על נזק לתפקוד הכנסת או לייצוג הבוחרים, תוך הדגשה כי דחיית בירור ההליך דווקא היא שתפגע פגיעה ניכרת באינטרס הציבורי.
היועמ"שית ציינה כי ח"כ גוטליב נמנעה מלמסור את גרסתה לאורך כל הדרך, סירבה להתייצב פעמיים לחקירה פלילית למרות שהובהר לה כי חובה עליה לעשות כן, ואף הודיעה ברשתות החברתיות כי אינה מעוניינת בהליך שימוע.
בסיכום עמדתה קוראת היועצת המשפטית לממשלה לוועדת הכנסת לדחות את בקשת החסינות שהגישה גוטליב ולאפשר את המשך ההליך המשפטי בעניינה.
