בליכוד מגיבים לדבריו של אלוף (מיל') ניצן אלון, לשעבר ראש מפקדת השבויים והנעדרים, בכנס הרצליה באוניברסיטת רייכמן בנוגע לעסקאות החטופים ולניהול המלחמה.
"ניצן אלון ביקש להיכנע לחלוטין לתנאי החמאס, לצאת לגמרי מרצועת עזה, להפסיק את המלחמה - וכל זאת בזמן שהוא מוציא באופן שיטתי תדרוכים מתוך הדיונים הסודיים ביותר ופוגע פגיעה אנושה בניהול המשא ומתן", האשימו בליכוד.
במפלגה גיבו לחלוטין את החלטות ראש הממשלה. "טוב שראש הממשלה נתניהו לא הקשיב לו. אם ראש הממשלה היה מקשיב ומקבל את עמדתו, לא היינו משלימים את כיבוש רפיח, את השליטה בציר פילדלפי, את חיסול נסראללה, הנייה ודף, את מבצע הביפרים, הקמת אזורי הביטחון, השגת שליטה ברוב רצועת עזה והשבת כל חטופינו עד האחרון שבהם".
לדברים הצטרף גם תא"ל (במיל') ארז וינר, יו"ר תנועת "הביטחוניסטים" ומי ששימש עד לפני כשנה כראש צוות התכנון בפיקוד הדרום. וינר פירק את הטיעונים של אלון והציג מפת דרכים הפוכה לחלוטין, לפיה רק לחץ צבאי אגרסיבי הוא שהביא את התוצאות בשטח.
"דבריו של ניצן אלון מטעים", הדגיש וינר. "מי שבלם ועצר את העסקאות לאורך כל הדרך היה חמאס. נכון שיכולנו להביא לסיום המלחמה גם שנה קודם לכן - לו היינו מפעילים את הכוח הצבאי בצורה נכונה. הדבר הזה נמנע בגלל ההנהגה הצבאית הקודמת שהתנגדה לחלק מהמהלכים, ובעיקר לשליטה בסיוע האזרחי, אם באמצעות ממשל צבאי חלקי ואם על ידי הפעלת החברה האמריקאית. בנוסף, הקמפיין הציבורי בנושא החטופים החליש מאוד את עמדת המיקוח הישראלית".
וינר פירט את ההיסטוריה המבצעית של הלחימה ברצועה כדי להוכיח את טענתו כי חמאס נשבר אך ורק תחת פטישי צה"ל, ולא באמצעות ויתורים מדיניים.
"כשהפעלנו נכון את הכוח הגענו לעסקאות ששחררו חטופים ובסופו של דבר השיבו את כולם - חיים וחללים כאחד - וזאת מבלי לחתום על עסקת כניעה ולסגת מכלל שטחי הרצועה", הסביר יו"ר הביטחוניסטים. "כך קרה מול המתקפה בעיר עזה בתחילת המלחמה שהביאה לעסקה הראשונה, המבצע בג'בליא שהביא לעסקה השנייה, וההתקפה המוחצת על העיר עזה במבצע 'מרכבות גדעון ב'', שהביא את חמאס על ברכיו לחתימה על 'הסכם עשרים הנקודות' ולחזרת כלל החטופים, תוך השארות צה"ל במרבית שטח הרצועה. הפעלת כוח נכונה ושליטה אבסולוטית בסיוע, היו מובילים לכך שהמלחמה הייתה נראית אחרת לגמרי".
אלון אמר בכנס הרצליה כי לצד ההישג שבהשבת החטופים, יש לזכור את המחיר הכבד ששילמו חלק מהחטופים שנחטפו בחיים. "כשאנחנו אומרים על החזרה של כל החטופים, שזה בהחלט הישג, צריך לזכור שבערך 40 חטופים שנחטפו חיים נהרגו, נרצחו. חלקם מאש כוחותינו, חלקם נרצחו על ידי שוביהם או לא שרדו את התנאים האיומים שהם היו בהם", אמר.
לדבריו, היו מקרים שבהם ניתן היה לפעול אחרת. "במקומות מסוימים שהיינו יכולים אולי בתפקוד אחר, בהחלטות אחרות, במשא ומתן אחר, להחזיר אותם בחיים - זה צרוב".
בהמשך מתח אלון ביקורת על ההחלטות שהתקבלו במהלך המלחמה. לדבריו, "הקבינט, ממשלת ישראל וההנהגה המדינית סירבו לעסקאות מוקדמות יותר, שלמות, בשם אותו ניצחון מוחלט - שהוא כזב". הוא טען כי כאשר הוצגו חלופות של הסכם חלקי לצד הסכם רחב יותר, "הבחירה הייתה בהסכם חלקי כדי לאפשר את המשך הלחימה פעם אחר פעם".
אלון העריך כי ניתן היה להגיע לתוצאות דומות בפרק זמן קצר יותר. "היו הצעות על השולחן, כולל כאלה שלהבנתי הצד השני היה מסכים להן בשלבים מוקדמים יותר. היה אפשר לקצר את המלחמה ולהחזיר את כל החטופים", אמר. עם זאת ציין כי אינו יודע לקבוע מה היה חלקם של שיקולים פוליטיים, אישיים או אסטרטגיים בהחלטות שהתקבלו.
אלון קרא לבחון את סוגיית החטופים במסגרת ועדת חקירה ממלכתית. "זו שאלה מהותית שצריכה להיבחן על כל הצדדים שלה, כולל השאלה האם אפשר היה לשחרר את החטופים קודם", ציין.