הקיץ הישראלי מביא איתו מדי שנה לא רק עומסי חום, אלא גם עלייה חדה במפגשים עם נחשים. בשבועות האחרונים דווח על שורת מקרי הכשה ברחבי הארץ, אך למרות הבהלה, מומחים מדגישים כי ברוב המקרים דווקא תגובת האדם לאחר ההכשה היא זו שעשויה לעשות את ההבדל.
בריאיון לערוץ 7 מסביר פרופ' קובי אסף, מומחה לרפואה דחופה ולפגיעות ארסיות של בעלי חיים מהמרכז הרפואי הדסה, כי סוף חודש יוני מסמן את תחילתה של עונת הנחשים, ואילו יולי ואוגוסט הם חודשי השיא. "זו התקופה שבה הנחשים פעילים במיוחד", הוא אומר. לדבריו, לא עבודות בנייה או חפירות הן שמביאות לעלייה במספר המפגשים, אלא מחזור החיים הטבעי של הנחשים, אם כי רעידות קרקע וחפירות בהחלט עלולות לגרום להם לצאת ממחבואם.
הצפע, האחראי לכ-90 אחוז ממקרי ההכשה בישראל, נפוץ כמעט בכל הארץ - מהצפון ועד אזור באר שבע. הוא נמשך בעיקר למקומות שבהם יש עכברים, חולדות ולטאות, ולכן אפשר למצוא אותו לא רק בשטחים פתוחים וביישובים כפריים, אלא גם בערים. "גם בסביבה עירונית לחלוטין אפשר להיתקל בנחשים", מדגיש פרופ' אסף.
לדבריו, מי שהוכש אינו צריך לנסות לזהות איזה נחש הכיש אותו. "הדבר החשוב ביותר הוא להגיע במהירות לבית החולים הקרוב. שם יבדקו אם אכן מדובר בהכשה ארסית, מה חומרתה והאם נדרש טיפול בנסיוב". הוא מוסיף כי לא כל הכשת צפע מסתיימת בהזרקת ארס, ובכרבע מהמקרים מדובר ב"הכשה יבשה", ללא הזרקת ארס כלל.
לכל אזור בארץ יש את הנחשים האופייניים לו. בעוד שבצפון ובשפלה מרבית ההכשות מיוחסות לצפע, באזורי מדבר יהודה, מעלה אדומים ובקעת הירדן ניתן לפגוש גם את האפעה ואת שרף עין גדי. עם זאת, לדבריו, מיקום ההכשה מסייע לרופאים להבין באיזה נחש מדובר, עוד לפני שמזהים אותו בפועל.
אחד המיתוסים הנפוצים ביותר נוגע לשרף עין גדי, שנחשב לנחש הארסי ביותר בישראל. פרופ' אסף מסביר כי מבחינה ביולוגית אכן מדובר בארס עוצמתי במיוחד, אך בפועל זהו נחש ביישן שממעט מאוד להכיש בני אדם. לדבריו, לאורך השנים תועד רק מקרה מוות אחד כתוצאה מהכשת שרף עין גדי, וגם הוא אירע ללוכד נחשים מקצועי בשנת 2002. "רוב המוכשים כלל אינם מגיעים במצב קשה", הוא מציין.
הסיבה שאין כיום נסיוב ייעודי לשרף עין גדי אינה רפואית אלא כלכלית. מספר ההכשות הנמוך אינו מצדיק השקעה של מיליוני דולרים בפיתוח נסיוב ייעודי, שתוקפו מוגבל ועלול כלל לא להיות בשימוש. למרות זאת, מדגיש פרופ' אסף כי גם ללא נסיוב ניתן להציל חיים באמצעות טיפול מהיר ותומך ביחידות טיפול נמרץ.
לזמן שחולף לאחר ההכשה יש חשיבות מכרעת. ההמלצה הראשונה היא להרגיע את הנפגע, להשכיב אותו במנוחה ולקבע ככל האפשר את הגפה שנפגעה, כדי להאט את התפשטות הארס בגוף. אם האדם נמצא לבדו, עליו להגיע בזהירות לרכב או להזעיק עזרה, תוך הימנעות ממאמץ מיותר.
לצד ההמלצות, פרופ' אסף מבקש לנפץ שורה של אמונות שגויות שעוברות מדור לדור. "אסור לחתוך את מקום ההכשה ואסור לנסות למצוץ את הארס", הוא מדגיש. גם הנחת קרח, חסימת הגפה באמצעות חוסם עורקים או שימוש במכות חשמל - כל אלה אינם מסייעים ואף עלולים להחמיר את הפגיעה. "חסימה לא נכונה עלולה לגרום לנזק קשה לגפה, וקרח דווקא מגביר את הפגיעה ברקמות", הוא מסביר.
השורה התחתונה, לדבריו, פשוטה: "לקבע את האזור ככל האפשר, להרגיע את הנפגע ולהגיע במהירות לבית החולים. לא לשתות אלכוהול, לא לבצע פעולות שעלולות להגביר את זרימת הדם, ובעיקר - לא להתפתות למיתוסים. טיפול רפואי מהיר הוא הדרך הבטוחה והיעילה ביותר להתמודד עם הכשת נחש".