אנחנו בישראל ובעולם כולו נמצאים במרכזה של דרמה היסטורית אדירה של כניעה או היחלשות משמעותית של ארה"ב והמערב כולו מול האיסלם השיעי והסוני על כל שלוחותיו, וישראל מוצאת עצמה בשולי האירועים והיא חסרת משמעות וחשיבות כרגע מול מה שקורה.
יכולת ההשפעה נכון לתקופה זו מוגבלת ביותר ויש לנצל את "בין הזמנים" ההיסטורי הזה לטובת תקופת מעבר שקטה לגיבוש לאומי וחברתי ולשיקום הצבאי והכלכלי.
במובן הזה הבחירות והרעש סביב ביבי כן או לא , ימין או שמאל, איזנקוט או בנט מול נתניהו אין להם חשיבות מיוחדת. טראמפ מתחת לציוצים והזיגזגים האינסופיים מסתיר ומסמא את עיני העולם כולו.
הוא מטשטש ומסתיר את התמונה האמיתית של התבוסה המחפירה שלו מול איראן, כשהוא מזגזג בין ההשפעה החזקה מדי עליו של בן סלמן סעודיה, קטאר והשייחית האמא של ראש הממשלה, וארדואן עם הגרנדיוזיות העותומנית שלו, ולעתים קצת מדי ומעט מדי מול נתניהו שהוא מפגין ידידות ולא בוחל בזלזול פוגע ומכוון.
נתניהו למעשה איבד את הערך האסטרטגי המוסף שלו לישראל יחד עם ירידת הערך הדרמטית של טראמפ וארה"ב, הוא מוצא עצמו מתמרן נואשות מול החרדים שמורידים אותו לשפל חסר תקדים, ועומד ליפול מול מועמד חיוור וחסר אישיות וכריזמה כמו איזנקוט. איזנקוט גם אם ינצח לא יצליח לשרוד הרבה מעבר למה שבנט ולפיד שרדו בתקופה הקצרה של שלטונם, גם נתניהו במידה וינצח ימצא עצמו בקואליציה רעועה ולא יציבה. למעשה המגרש ההיסטורי האמיתי נמצא בארה"ב וכשלונה הצורב מול איראן ובדינמיקה הגיאופוליטית בין המעצמות.
בימים האלו כל שליט מוסלמי שיש לו הרבה כסף נהיה מעצמה, וטראמפ עם הצוות הכושל שלו וויטקוף וקושנר משוחדים מכף רגל ועד ראש בעצמם נעדרי חזון אמריקאי ומערבי משמעותי, ומבזבזים זמן יקר. תוך כדי הם מזיקים למדינת ישראל ולוחצים עלינו לוויתורים נוראיים עם "מועצת השלום" המדומה וחמאס וממשלת לבנון והצבא הלבנוני חסר הכוח והתוחלת. הם למעשה ממסמסים את כל ההישגים הצבאיים של ישראל וגם של עצמם וארה"ב, וזה רק עניין של זמן עד שהם יחטפו בראש בבחירות נובמבר.
אלו ימים שכל מי שיצליח לשתוק יותר ולעסוק בעשייה כמו חיזוק ההתיישבות ביהודה ושומרון, עמידה איתנה בקווים הצהובים בעזה ולבנון ולהנות מההרתעה שנוצרה מול איראן שתוקפת את כולם חוץ מישראל. במקביל יש לתמרן את טראמפ וממשלו הכושל, לפחות כמו שהמוסלמים כולם עושים. לייחס פחות חשיבות לכל ציוץ והתבטאות, דחוף למסמס את הסכם עזה שבמידה וייושם כלשונו יקנה לנו את התבוסה המוחלטת לחמאס. גם חזרה בלבנון לגבול הקודם וכניעה לממשלת לבנון וצבאה תביא לתבוסה דומה.
ישראל עומדת בפני ניסיון בינלאומי קשה של הישרדות והחזקת מעמד, ולשם כך דרושה ממשלה רחבה. לא אחדות דווקא, אלא ממשלת ניגודים שמסוגלת מעשית לממש עקרונות ימין, וללבוש מסיכה של דיבורי שמאל חסרי משמעות מעשית. בקיצור להיות קצת קטאר וקצת בן סלמן בלי כאפיות ועם הרבה כפל לשון ורמייה, כי זה מה שטראמפ אוהב וכיוון שזה כנראה מה שנדרש להישרדות במזרח התיכון.
אולי ממשלת סמוטריץ ואיזנקוט מופרך ככל שזה נשמע, ולא קואליצית הגושים המדמים. טראמפ ממילא זמנו הולך וקצר והוא כנראה יהפוך בנובמבר ל"ברווז צולע" שמגעגע ומצייץ הרבה ולא מועיל או מזיק לשום דבר משמעותי. אל לנו לשים את מבטחנו בו, וזה שהוא קורא לעצמו ידיד ישראל הגדול יותר מהסנטור לינדזי גרהאם שהיה אכן ידיד אמת גדול, מטשטש את הכישלונות האסטרטגיים שהוא גורם לנו, כביכול בשם האינטרס של ארה"ב.
ולנו אין לנו על מי לסמוך אלא על אבינו שבשמיים ועל השכל היהודי שידע לנווט בעולם לא יציב ומשתנה במהירות, ברוח טובה של אחדות ולכידות שיש בעומק של הנפש היהודית.