אמיר קדמון, ממייסדי גרעין ההתיישבות מעון ומרכז המשק הראשון, מתאר את ההחלטה כיצד להקים את היישוב.
הראיון מתקיים במסגרת מיזם "תיעוד ותיקי ומייסדי ההתיישבות" - יוזמה של משרד המורשת והמועצה לשימור אתרי מורשת בישראל.
מטרת המיזם, הכולל מאות ראיונות, היא לתעד את פרקי הקמת ההתיישבות בחבלי הארץ השונים ולשמר את סיפורי הראשונים לדורות הבאים. מיזם התיעוד נערך בבקעת הירדן, יהודה, שומרון, בנימין, הגולן והגליל על ידי מורדי קרשנר ונעם דמסקי.
"התגבשה קבוצה של כ-30 בחורים צעירים, כולם רווקים, שמדברים כמונו על יישוב הארץ ועל הקמת יישוב. בחורים צעירים עם הרבה להט, אידיאולוגיה, רחוקים משאלות הפרנסה, חופשיים מקבלת ההחלטות המשותפת", משחזר קדמון.
הוא מציין כי "הקבוצה רצתה להקים יישוב חקלאי ועמדו על הפרק שלוש אפשרויות להתיישבות. הייתה אפשרות אחת בבקעה, היינו בקשר עם אנשים ממחולה, הם הציעו את מה שקוראים היום 'ברוש' - שמאז ועד היום מחכים להקים את המקום בצורה מכובדת.
החלופה השנייה הייתה חוף עזה. עדיין לא קראו למקום גוש קטיף. סיפרו לנו סיפור כמה יפה יהיה וכמה חקלאות אפשר לעשות. המקום השלישי שהוצע היה דרום הר חברון. הציגו בפנינו מפה של ארץ ישראל, והיו בה כמה נקודות בולטות. הייתה נקודה בבאר שבע, נקודה בקריית ארבע. כל השטח שבין לבין היה נקי מיהודים. היישובים כרמל ויתיר היו חדשים", מוסיף קדמון.
לדבריו, ההחלטה לא הייתה פשוטה, אבל התקבלה בהסכמה רחבה. "הר חברון היה אתגר. מקום מרוחק, עם פחות תחבורה, מזג האוויר לא קל וצריך לנסוע כדי לייצר חקלאות. הקבוצה התכנסה, וברוב גדול החליטו, שהולכים להר חברון".
לצפייה בראיון המלא: