מנחם אנסבכר, ממקימי העיר מעלה אדומים, מספר על הדרך שעבר גרעין ההתיישבות שהקים את המקום.
הראיון מתקיים במסגרת מיזם "תיעוד ותיקי ומייסדי ההתיישבות" - יוזמה של משרד המורשת והמועצה לשימור אתרי מורשת בישראל.
מטרת המיזם, הכולל מאות ראיונות, היא לתעד את פרקי הקמת ההתיישבות בחבלי הארץ השונים ולשמר את סיפורי הראשונים לדורות הבאים. מיזם התיעוד נערך בבקעת הירדן, יהודה, שומרון, בנימין, הגולן והגליל על ידי מורדי קרשנר ונעם דמסקי.
"הכול מוכן וערב קודם לא ישנים. המשאיות מוכנות, הארגזים נמצאים עליהן. השכם בבוקר אנחנו יוצאים לדרך, עולים למעלה על הגבעה הזאת, מקימים את המגדל ושמים את מכלי המים. כל חברי הגרעין והתומכים עובדים. תוך כמה שעות, זה מתחיל להיראות כמו מחנה קטן ואז מגיע הצבא. התנהל משא ומתן ובסוף פינו אותנו", הוא נזכר בעלייה הראשונה לאתר בו קמה מעלה אדומים.
"בעלייה השנייה", הוא נזכר, "הפשרה הייתה שנשאיר שומר אחד שלנו. לשומר קראו אורי אריאל. הוא נשאר שם לבד, ובכל לילה היו מגיעים כמה תורנים להיות איתו. התחושה במקום הייתה של מדבר ריק - שאין בו כלום".
ואז הגיע היום הגדול. "עלינו בנר שביעי של חנוכה, למרות שלא היינו מחוברים לרשת החשמל, והיה גנרטור שהזין את תאורת הגדר ואת החשמל ל-20 המשפחות שגרו שם. לא היו שבילים, היה בוץ עד הברכיים. לא הייתה מכולת. מוניתי לרבש"ץ של מעלה אדומים וזה היה קשה ומאתגר - אבל היה לנו כוח. בסוף מתרגלים אחד לשני, נוצרים יחסי שכנות, מחויבות הדדית, ואחרי זה מגיע שלב ב' ושלב ג' וזה נהיה יישוב של ממש".
עם זאת, המדינה לא אפשרה בתחילה ליישוב לגדול, כפי שרצו תושביו. "אנחנו רוצים לגדול ומוגבלים על ידי משרד השיכון. סוכם לנסות להקים במקום ישיבת הסדר. הביאו אוהלים, הביאו את הרב סבתו והרב שילת וקבוצה של כמה עשרות בודדות של בחורים, והתחילו שם ישיבת הסדר. פתאום אתה רואה בחורים, שאין להם מקלחות ושירותים, אז הם נסמכים על המקלחות והשירותים של המתיישבים. כל משפחה אימצה אחד או שניים מישיבת ההסדר. גם משפחות חילוניות אימצו תלמידים וזה עבד מצוין".
לצפייה בראיון המלא:
לחצו כאן וצפו בפרוייקט הראיונות המלא "הראשונים"