במעמד מרגש ובהשתתפות הרב הראשי לישראל, הרב קלמן בר, הוכתר הרב מנחם מענדל אקסלרוד לרבה הראשי של מולדובה.
בגיל 36 בלבד, כשהוא מקבל את ברכת נשיאת המדינה וזוכה לתמיכה גורפת מכלל הקהילות, הוא מספר בראיון מיוחד לערוץ 7 על השליחות, החלל שנפער מאז פטירת סבו, והחזון להחזרת האור היהודי למקום שזכור בעיקר בגלל הפרעות.
"אני חי במולדובה עם רעייתי, נכדתו של הרב אבלסקי זצ"ל וילדינו, כבר 12 שנים מאז פטירתו. רגע ההכתרה היא אירוע מרגש עם אחריות רבה על הכתפיים", מציין הרב אקסלרוד. "סבא הגיע לכאן בשליחות הרבי מליובאוויטש בשנת תשמ"ט, ממש עם נפילת ברית המועצות, והקים את הכל מאפס תוך מסירות נפש כנגד כל הסיכויים. כשאבי, שליח הרבי לעתלית הרב משה אקסלרוד והרב הראשי לישראל הרב קלמן בר עטפו אותי בטלית ובירכתי 'שהחיינו', הרגשתי שזה לא אירוע פרטי שלי - זו סגירת מעגל עבור כל הקהילה כאן, ועבור רבבות היהודים שעוברים במולדובה מדי שנה בדרכם למקומות הקדושים באוקראינה".
בשנים האחרונות שימש כתובת לעניינים יהודיים במדינה אך כעת נבחר באופן רשמי לרב הראשי: "לפני כחודשיים התכנסו ראשי הקהילות היהודיות השונות במדינה, לבקשת היו"ר אלכסנדר בילינקיס שמסייע רבות לרנסנס שחווים יהודי המדינה בשנים האחרונות, לבחירות מיוחדות. בסיעתא דשמיא נבחרתי ברוב גדול, והשלטונות במולדובה הכירו בתוצאות באופן מיידי. היה מרגש מאוד לקבל מיד לאחר ההכתרה מכתב ברכה מיוחד מנשיאת מולדובה, מאיה סנדו. היא כתבה על התרומה של הקהילה היהודית להיסטוריה של המדינה, על המחויבות שלה להילחם באנטישמיות, ועל כך שהקהילה היהודית היא חלק טבעי מהעתיד של המדינה ושמדובר באירוע חשוב עבור כלל האזרחים. יש כאן נכונות אמיתית לשיתוף פעולה ולדיאלוג".
הרב אקסלרוד נזכר בדברים מרגשים ששמע מהרב בר במהלך טקס ההכתרה: "הוא אמר שכשם שהעיר ראדין זכורה בזכות ה'חפץ חיים' והעיר דווינסק בזכות הרוגוצ'ובר, מהיום קישינב לא תהיה זכורה בעולם היהודי רק בגלל 'פרעות קישינב' והחושך של הפוגרומים, הנאצים והקומוניסטים - אלא בגלל אור היהדות שמאיר בה מחדש. הוא השווה את המעמד לברכת ה'הלל' של ראש חודש, שבה אנו מודים על החידוש של הלבנה אחרי החשיכה. האור שחוזר לזרוח כאן הוא הניצחון האמיתי של עם ישראל".
מולדובה הפכה בשנים האחרונות למוקד אסטרטגי עקב המלחמה באוקראינה: "מאז פרוץ המלחמה, בית הכנסת והקהילה החב"דית בראשות דודי היקר, השליח הראשי הרב זושא אבלסקי, הפכו לעוגן ולבית עבור רבבות פליטים שנמלטו מאוקראינה בעור שיניהם".
"הרב זושא פועל ללא לאות ובמסירות רבה והוא הביא לכאן שלוחים נוספים שפועלים במסירות רבה. במקביל, עברו כאן רבבות פליטים מאוקראינה וכ-500 מהם השתקעו כאן והגדילו למעשה את הקהילה. אחד מהם אמר לנו משפט שמלווה אותנו מאז: 'הבית כנסת שלכם הוא הכרית שלנו'. מעבר לפעילות הרוחנית, יש כאן חסד גשמי שפועל 24/7, תודות למשפחות השלוחים המסורות שנמצאות כאן בשטח בניצוחו של הרב זושא".
כשהוא נשאל על המטרות שהציב לעצמו משיב הרב: "החזון שלנו הוא פשוט: להגיע לכל בית יהודי במולדובה, לחזק את הזהות והמסורת ולהאיר את המקום עד לגאולה האמיתית והשלימה".