בית המשפט המחוזי מרכז לוד קיבל ערעור של אישה הטוענת כי בעלה הבריח מהרכוש המשותף נכסים בשווי מיליוני שקלים באמצעות רישומם על שם אימו.
המחוזי ביטל את ההחלטה שסילקה את תביעתה על הסף והחזיר את המחלוקת לבירור בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון.
במרכז התביעה שלושה נכסים שלטענת האישה נרכשו מכספי בני הזוג או נרשמו על שם אם הבעל כדי להרחיקם מחלוקת הרכוש: וילה הרשומה על שם האם, עסק הרשום על שמה וזכויות במגרש באזור השרון. האישה, המיוצגת בידי עו"ד אבי גפן, טוענת כי ללא בירור הבעלות בנכסים היא עלולה לאבד חלק משמעותי מהזכויות שלטענתה מגיעות לה.
בני הזוג נישאו בשנת 2005 והביאו ילדים לעולם, ומאז 2018 מתנהלים ביניהם הליכי גירושין בבית הדין הרבני האזורי בתל אביב. הבעל כרך בתביעת הגירושין גם את ענייני הרכוש.
בספטמבר 2024 חתמו השניים על מסמך שכלל הסכמות בנוגע לילדים, לבית המגורים ולעניינים רכושיים נוספים. החלק שעסק בהעברת בית המגורים לאישה תמורת תשלום אושר בבית הדין הרבני ואף בוצע, אולם בין הצדדים נותרה מחלוקת בשאלה מה תוקפם של יתר חלקי המסמך.
הבעל ואימו טענו כי מדובר בהסכם מחייב שהסדיר את כלל המחלוקות הרכושיות. לטענתם, האישה אינה יכולה ליהנות מההסכמה שבמסגרתה קיבלה את בית המגורים ובה בעת להתנער מיתר ההסכמות ומהוויתור ההדדי על תביעות.
האישה טענה מנגד כי רק חלקים מסוימים מהמסמך אושרו וכי יתר הסוגיות הרכושיות לא הוכרעו ולא הפכו להסכם סופי ומחייב. עו"ד גפן טען בשמה כי אין לראות במסמך ויתור על טענותיה ביחס לנכסים הרשומים על שם אם הבעל.
הבעל ואימו ביקשו לסלק את התביעה שהוגשה לבית המשפט למשפחה בטענה שהסוגיות כבר נדונו בבית הדין הרבני או הוסדרו במסמך שעליו חתמו בני הזוג. בית המשפט לענייני משפחה קיבל את הבקשה וקבע בין היתר כי בית הדין הרבני כבר רכש סמכות בענייני הרכוש וכי אין לנהל במקביל הליך רכושי נוסף.
בערעור טען עו"ד גפן כי ההחלטה מנעה את בירור הטענות עוד לפני שנשמעו ראיות. לדבריו, בית הדין הרבני יכול להכריע ברכושם של בני הזוג, אך אינו יכול להכריע באופן מחייב בזכויות בנכסים הרשומים על שם האם, שאינה צד להליך הגירושין.
הרכב המחוזי, בראשות סגנית הנשיאה השופטת ורדה פלאוט ובהשתתפות השופטים צבי ויצמן ומרדכי פירר, קיבל את הערעור. השופטים קבעו כי סילוק תביעה על הסף הוא צעד חריג, וכי במקרה הנוכחי קיימות מחלוקות עובדתיות ומשפטיות שמצדיקות בירור.
בין היתר נקבע כי יש לבחון את מעמדו של המסמך מספטמבר 2024, אילו חלקים ממנו אושרו והאם הוא מונע מהאישה להעלות טענות בנוגע לנכסים הרשומים על שם האם. המחוזי הדגיש כי הסכמת בני הזוג להתדיין בבית הדין הרבני אינה יכולה להקנות לו סמכות להכריע בזכויותיו של צד שלישי.
בפסק הדין צוין כי הווילה רשומה על שם האם, העסק רשום לפחות בחלקו על שמה וביחס למגרש בשרון קיימת הערת אזהרה לטובתה. לפיכך בוטלה ההחלטה לסלק את התביעה, והיא הוחזרה לבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון לבירור.
הבעל ואימו חויבו לשלם לאישה הוצאות משפט בסך 10,000 שקלים. עו"ד גפן מסר, "פסק הדין מבהיר כי הליך רכושי בין בני זוג אינו יכול לחסום בירור של נכסים הרשומים על שם צד שלישי. כאשר עולה טענה שהרכוש נרשם על שם קרוב משפחה כדי להוציאו מאיזון המשאבים, יש לצרף אותו להליך ולאפשר בירור מלא של הבעלות".