היועצת המשפטית לממשלה עו"ד גלי בהרב מיארה קיימה דיון מעקב בנושא אכיפת חובת הגיוס ויישום פסיקת בג"ץ, שבסיומו נקבע כי יש להגביר את צעדי האכיפה נגד משתמטים משירות.
לפי הנתונים שהוצגו בדיון, לצד עלייה במספר החרדים המתגייסים, כ-80% מכלל המשתמטים כיום הם בני הציבור החרדי.
הדיון, שהתקיים בתחילת החודש בהשתתפות נציגי צה"ל, משרד הביטחון, משרד האוצר, משרד המשפטים, משטרת ישראל, רשות האוכלוסין ומערך הדיגיטל, עסק בסיכום שנת הגיוס שהסתיימה ב-30 ביוני 2026. לפי הנתונים שהציג הצבא, בשנת הגיוס החולפת התגייסו 4,298 מבני הציבור החרדי, לעומת 2,811 בשנה שלפניה, ומספר הלוחמים החרדים עלה בכ-31%.
גורמי המקצוע הצביעו על ארבעה גורמים מרכזיים שלדבריהם תרמו לעלייה: הוצאת צווי גיוס לכלל חייבי הגיוס, צעדי אכיפה אזרחיים-כלכליים, אכיפה פלילית והרחבת מסלולי השירות הייעודיים לחרדים. מנגד, גורמי משרד האוצר טענו כי הציפייה לחוק שיפטור בני ישיבות מחובת הגיוס האישית ויבטל צעדי אכיפה יצרה תמריץ שלילי משמעותי לגיוס.
על פי הנתונים שנמסרו בדיון, 60,217 מיועדים לשירות ביטחון מכלל הציבור הוכרזו כמשתמטים, וכ-50 אלף מהם הם בני הציבור החרדי. בנוסף, לכ-101 אלף מיועדים לשירות הוצא צו לפי סעיף 12 או שהם כבר הוכרזו כמשתמטים - עלייה של כ-59 אלף לעומת סיום שנת הגיוס הקודמת.
מאז 1 בינואר 2026 הוגשו 348 כתבי אישום נגד משתמטים משירות צבאי, מהם 34 בלבד נגד מי שלהערכת התביעה הצבאית הם בני הציבור החרדי. זאת לעומת 224 כתבי אישום שהוגשו בכל שנת 2025, מהם כ-18 נגד חייבי גיוס שלהערכת התביעה משתייכים לציבור החרדי.
גורמי הצבא הסבירו כי המספר הנמוך של כתבי האישום נגד חרדים נובע בין היתר ממיעוט המעצרים בסביבה החרדית, שכן מעצר או התייצבות הם תנאי לנקיטת הליכים. מתחילת אוגוסט 2025 ועד 22 ביולי 2026 נשפטו בדין משמעתי 679 חייבי גיוס חרדים בגין היעדרות מן השירות שלא ברשות.
במהלך השנה האחרונה ביצעה המשטרה הצבאית 860 מעצרים יזומים בקרב כלל האוכלוסייה. בנוסף, 244 עריקים, משתמטים ודרושי בית דין עוכבו באקראי בידי משטרת ישראל ולאחר מכן נעצרו בידי המשטרה הצבאית.
גורמי הצבא והמשטרה הצביעו על קושי משמעותי בביצוע מעצרים יזומים של משתמטים חרדים בשל הפרות סדר רחבות היקף הנלוות לפעולות אלה ודורשות הקצאת משאבים משמעותית. למרות זאת, גורמי הצבא מסרו כי בכוונתם להגדיל את מספר המעצרים, בין היתר באמצעות פעולות יזומות בתיאום עם המשטרה.
גם במעברי הגבול הורחבה האכיפה. בין 1 באוגוסט 2025 ל-1 באוגוסט 2026 עוכבו 1,528 בני אדם שזוהו כמשתמטים ועריקים, יציאתם של 298 מהם נאסרה ו-27 נעצרו מתוך 89 שהיו בני מעצר באותה העת.
בסיכום הדיון קבעה היועצת המשפטית לממשלה כי העלייה בגיוס החרדים "עדיין רחוקה מלהלום את צרכי הביטחון של המדינה", וכן אינה מביאה לצמצום הנדרש באי-השוויון בנטל. באשר לאכיפה הפלילית נכתב כי "המצב הנוכחי, כפי שתואר על ידי גורמי הצבא ועל ידי גורמי משטרת ישראל, אינו עולה בקנה אחד עם המצופה מהמדינה".
עוד נקבע כי על צה"ל, בסיוע המשטרה, לפעול לאכיפה שוויונית של חובת הגיוס. גורמי הצבא והמשטרה נדרשו להעביר עד 30 באוגוסט תוכנית אכיפה סדורה שתפרט את הפעולות היזומות המתוכננות נגד משתמטים.
במקביל נדרשו הגורמים להמשיך בקידום צעדי אכיפה אזרחיים-כלכליים. בין האפשרויות שנדונו נמצאות שלילת הזכאות לתוכנית הצהרונים "ניצנים", שלדברי נציג משרד האוצר נחשבת אפקטיבית במיוחד לתמרוץ גיוס, וכן בחינת הטבות הסיוע בתשלום שכר דירה.
מערך הדיגיטל עדכן כי כבר הושק ממשק המאפשר למשרדי הממשלה לקבל מצה"ל באופן דיגיטלי מידע על חייבי גיוס שלא הסדירו את מעמדם. חלק ממשרדי הממשלה כבר התחברו לממשק ומשתמשים בנתונים לצורך יישום החלטות בית המשפט בנוגע לשלילת הטבות.
יו"ר דגל התורה ח"כ משה גפני הגיב: "תלמידי הישיבות ימשיכו לשקוד על תלמודם בהתמדה, ושום דבר לא יעצור אותם, גם לא יועצת משפטית שהממשלה החליטה להעביר מתפקידה, והיא ממשיכה לפעול בנושאים שאין לה סמכות לעסוק בהם. היא חצופה, מושחתת ופועלת בניגוד לחוק".
הוא הוסיף: "היועמ"שית מאוכזבת מתוצאות הפריימריז בליכוד וחזרה להפעיל במרץ את מטה 'רק לא ביבי' באמצעות עידוד מעצרים וסנקציות שכל מטרתם להביא לכאוס, הפגנות קיצוניים ולמלחמה ברחובות, אבל לא לגיוס של חייל אחד - ככה זה שהיעוץ המשפטי הופך למפלגה בזמן בחירות".