המאכל הלאומי הישראלי הפך למפגע בריאותי חמור עבור שני ילדים שחזרו לאחרונה מחופשה במצרים.
בתוך שבועיים בלבד, טיפלה ד"ר רייזי גרודה-זוסמן, רופאה בכירה במערך להמטו-אונקולוגיה ילדים ברמב"ם, בשני מקרים נפרדים של ילדים שפתחו אנמיה חריפה בעקבות פירוק מהיר של כדוריות הדם. המכנה המשותף לשני הילדים, שאינם מכירים זה את זה, הוא צריכת "טעמייה" - הפלאפל המצרי המסורתי שמתבסס על פול ולא על חומוס, דבר שהיה בלתי ידוע למשפחותיהם שבהן קיים רקע של מחסור באנזים G6PD.
"לפני כשבוע וחצי הגיע לרמב"ם ילד כבן 12 שחזר מחופשה במצרים", מספרת ד"ר גרודה-זוסמן, "הוא סבל מצהבת, שתן כהה וירידה משמעותית בהמוגלובין. המשפחה ידעה שקיים במשפחה חסר G6PD, אך לא היה ידוע לגבי רגישות של הילד עצמו, ובכל מקרה הם עמדו על כך שלא אכלו פול במהלך החופשה. התמונה הקלינית הייתה מאוד ברורה", היא מתארת את שהיה, "הוא הגיע עם פירוק חריף של כדוריות הדם ועם המוגלובין מאוד נמוך. בדקנו את כל האפשרויות האחרות, כי לא רצינו לפספס דבר. ואז שאלתי אותו מה הוא אכל".
השאלה הזו הובילה לגילוי המפתיע. "המשפחה התעקשה שלא נחשפה לפול, אבל אמרו שאכלו פלאפל. מבדיקה מהירה מול הצ'אט גיפיטי, הסתבר שהפלאפל המצרי עשוי כולו מפול. ואין בו אף לא גרגר חומוס אחד. המשפחה פשוט לא ידעה".
ימים אחדים לאחר מכן, הגיע לטיפולה של ד"ר גרודה-זוסמן מקרה נוסף של בן 8 שחזר ממצרים וסבל מפירוק חריף של כדוריות דם בעקבות אכילת המאכל.
"במקרה השני המשפחה ידעה שהילד רגיש לפול והקפידה מאוד להימנע מחשיפה למאכל", מספרת ד"ר גרודה-זוסמן. "אבל, גם הם לא ידעו שהתבשיל שאכלו במצרים עשוי מפול. זה בדיוק מה שמפתיע. הם חשבו שנמנעו מפול, אבל בפועל אכלו מאכל שמכיל אותו בלי לדעת".
מצבו הרפואי של הילד הראשון הצריך אשפוז של מספר ימים לצורך ניטור רפואי עד לשיפור במצבו, בעוד הילד השני נזקק לקבלת מנת דם. אחיו בן השנתיים, שאכל כמות קטנה בלבד מהמאכל, הציג גם הוא ערכי המוגלובין נמוכים אך לא נזקק לאשפוז.
"זה מאוד מפתיע לטפל בשני מקרים כאלה בפרק זמן כה קצר", מציינת ד"ר גרודה-זוסמן, "חשוב לוודא ממה מורכב האוכל שלנו, במיוחד כאשר ישנה רגישות שמסכנת אותנו. זה נכון לטיול במצרים וזה נכון גם לבילוי בארץ".